|
|
עמוד:11
11 לדוג עם הנשיא 3 ומכאן שהגדרת הספין עשויה להתאים לכל מסר קונסטרוקטיבית, דיפלומטי שבמהותו הוא מגמתי . אכן קשה לקבוע מסמרות בשאלה היכן עובר הקו המפריד בין חילופי מסרים דיפלומטיים לבין ספין דיפלומטי, אך דרך אפשרית שניתן לצעוד בה היא בחינת שיווי המשקל בין המטען העובדתי האובייקטיבי שבמסר, לצד הבהרה על קווי מדיניות, לעומת החלקים התיאוריים העוסקים בפרשנות, מסגור הסיפור והבניית המציאות . הקו המפריד יעבור במקום שבו ההצגה התקשורתית הופכת למרכיב דומיננטי בשיח הדיפלומטי . בכך ניתן לתייג גם את המקרים שבהם נדחק ראש הממשלה שמיר 4 להבהיר את עמדותיו לבני שיחו האמריקאים מעל גבי התקשורת . מענה נוסף הוא בצורך להכיר ולהגדיר את המינון התוחם בין חילופי מסרים דיפלומטיים שגרתיים ומקובלים לבין אלה הנדרשים במצבים חריגים . ניתוח כלל מקרי הבוחן במחקר זה מעיד על כך שבין אם במצבי משבר, בין אם במצבים משתנים שבין משבר לשיקום ובין אם - אפילו - במצבי חגיגה משותפת, מוצא הספין הדיפלומטי את מקומו ככזה כאשר הוא נדרש במינון חריג, באירועים מכוננים, או מעל במות בלתי שגרתיות . ספר זה הוא תמציתו של מחקר שניתח שישה אירועים מכוננים ביחסי ארצות הברית וישראל בסוף שנות ה – 80 ותחילת שנות ה – 90 של המאה הקודמת, שבהם הסתמנה מגמה חדשה זו . הספר מפרט ארבעה מתוכם, מגדיר ומנתח את היקף השימוש בספין הדיפלומטי והשפעתו במצבי עימות, וכן בתקופות של חיזור וליטוף . הוא מחדש בהציעו מודל תיאורטי חדש של ספין דיפלומטי . השאלה התיאורטית אשר עמדה לבחינה במחקר זה היא : כיצד ומדוע משמש הספין הדיפלומטי כאמצע בדיאלוג הבינלאומי, והאם הוא 3 . Coral Bell, The Conventions of Crisis : AStudy of Diplomatic Management Oxford : Oxford University Press, 1971 ) , p . 74 ( 4 . יצחק שמיר, סיכומו של דבר , עמ' 275 .
|
|