|
|
עמוד:14
14 רחל שרעבי ואביבה קפלן נסגרו בידי השלטונות כעבור עשר שנים . בשנות ה – 70 יזם שליט אתיופיה מנגיסטו היילה מריאם תוכנית להקניית קריאה וכתיבה בכפרים באתיופיה, שממנה נהנו גם היהודים, אך רק נשים מעטות רכשו השכלה . מכללות להכשרת מורים החלו לקום רק ב – 1970 ( וייל, 2013 : 209 - 210 ; 1990 Wagaw, ) . ממחקרים שונים נלמד שיהודי אתיופיה היו מנותקים מכלל העם היהודי מאז חורבן בית המקדש הראשון . הם לא הושפעו כלל מההתרחשויות ההיסטוריות שליוו את ההתפתחות ההלכתית שלאחר חורבן בית המקדש השני . בעוד שהמסורת בכל העולם היהודי יונקת מההלכה התלמודית – רבנית, מסורת יהודי אתיופיה התבססה על התורה שבכתב שניתנה למשה בהר סיני ( המקרא ) ; הם לא הכירו את עולם המשנה, התלמוד, הגאונים, הראשונים, השולחן ערוך ( ספר ההלכה הבסיסי שכתב רב יוסף קארו בצפת במאה ה – 16 ) וחידושי ההלכה היהודית במהלך הדורות . בשל כך מנהגי יהודי אתיופיה אינם תואמים את ההלכה הנהוגה בעולם היהודי – 5 לצד החגים המסורתיים שנזכרו בתורה, יש ליהודי אתיופיה דתי . חגים ייחודיים המעוגנים במסורת הקהילה, כמו חג הסיגד, צומות ומנהגים שונים, בכללם מנהגי הנישואין . את חגי תשרי חגגו ללא סליחות ותקיעת שופר . ראש השנה ( שנחוג באתיופיה בראש חודש ניסן, ככתוב בתורה : "החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" . שמות י"ב 2 ) לא הוכר באתיופיה כיום דין . לא היו ארבעה מינים ולא חגגו את שמחת תורה ( שמיני עצרת ) , חנוכה ופורים ( סולומון , 2012 . 9 . 29 ) . למרות הפער ההלכתי בינם לבין קהילות יהודיות אחרות, יהודי אתיופיה היו בעלי אמונה דתית וקיימו מצוות בדקדקנות, כשהם חולמים על חזרה מהגלות לארץ ישראל ולירושלים ( סלמון, 2012 : 205 ) . בהיררכיה החברתית באתיופיה מעמד הנוצרים היה גבוה מזה של היהודים, אולם 5 . ולדמן, 1990 ; זיו, 2000 ; שלום, 2012 .
|
|