1 הגירה בעידן פוסטמודרני: בין מסורתיות לפוסטמודרניזם

עמוד:12

12 רחל שרעבי ואביבה קפלן המרכזיות שבהן הן יוצאי חבל טיגרי ( המכונים טיגרים ) , ויוצאי חבל גונדר ( המכונים גונדרים או אמהרים ) . היהודים התפרנסו בעיקר מהחקלאות שבה עבדו כאריסים, מכיוון שלא הייתה להם זכות להחזיק קרקעות בכפרים שבהם התגוררו . הם התקיימו גם ממסחר 1 זעיר וממלאכות יד שבהן התמחו, כמו אריגה, כדרות ונפחות . בראש הקהילות באתיופיה עמדו כוהני הדת ( הקייסים - באמהרית קֵסוֹץ' ) . הם קיבלו את הכשרתם אצל קייסים מהמשפחה או אצל גברים יהודים שפרשו מחיי החברה והתגוררו במנזרים, במקומות מרוחקים . הקייסים היו בעלי סמכויות בתחומים נרחבים : נושאי דת ומנהגים, קביעת מועדי החגים, עריכת תפילות וקריאה מספר התורה בגְעֵז ( השפה הקדומה של התורה שהשתמרה אצל הקייסים באתיופיה ) , קיום טקסי נישואין, גירושין וקבורה והטלת 2 סנקציות על מי שסטה מהמוסכמות הדתיות והחברתיות . ליד הקייסים שימשו מגשרים מסורתיים ( שִמָגְלוֹץ', ביחיד : שִמָגְלֵה ) . השמגלוץ' היו אנשים מכובדים, בעלי השפעה, חוכמת 3 הם חיים וניסיון ; ידועים ביכולתם לשכנע ולפתור מחלוקות . פתרו סכסוכים במשפחה ובקהילה בענייני אישות, רכוש, נפשות, ובעת הצורך תיווכו בין הקהילה לשלטונות . כמוסד שיפוטי בלתי פורמלי, מעמד השמגלוץ' היה משני ביחס לכוהני הדת ( הקייסים ) שעמדו בראשי הקהילות ושימשו מנהיגים דתיים – רוחניים . אולם לעתים מילא קייס גם תפקיד של שמגלה . שני סוגי המנהיגים מילאו תפקיד של פיקוח חברתי אשר בקהילה מסורתית נועד להבטיח את קונפורמיות חברי הקהילה לערכים ולנורמות המקובלות בה ( סדן, 2009 ; 1979 Warren, ) . בכפרים היו מקבצי בקתות ( טוּקוּלים ) בתוך חלקות גדורות, 1 . סלמון, 2012 : 207 ; קורילנדי, 2005 ; 1999 Salamon, . 2 . בנאי ובכר, 1988 ; ברי, 2001 ; פייג', 2001 . 3 . בודובסקי ואחרים, 1989 : 5 ; מולא – זגאיי, 2007 : 70 ; נגט, 2006 : 1 - 2 .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר