|
|
עמוד:10
נורית כנען-קדר 10 הסלזיאני על שם סטפנוס הקדוש בבית ג'מאל מראשית המאה ה- 20 , ובמיוחד לאמנות ולאדריכלות המודרניסטית בשנים 1920 - 1930 . האמנות והאדריכלות בכנסייה הקתולית ניתן לעקוב אחר מאחזיהן של אומות שונות בארץ — ובעיקר בירושלים — ואחר זכויות ההגנה שהוחלו על אזרחיהן בשלהי האימפריה העות'מאנית, בסוף המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 . בזאת החלה תקופת בנייה נרחבת שכללה מבנים אזרחיים ומבנים למטרות ייחודיות — כמו בתי חולים, בתי ספר וכדומה . אלה משקפים את הסמליוּת הלאומית והדתית בבנייה של כל אומה על סגנונותיה השונים, שעיצבו את מאפייניה של ההתיישבות החדשה . הבנייה והפעילות האמנותית בכנסייה הקתולית בארץ הקודש בראשית המאה ה- 20 הייתה נרחבת והתפרסה פרט לירושלים גם על פני ערים נוספות — נצרת, יפו, חיפה, עכו ועוד . מפעלי הבנייה התקיימו בדרך כלל באמצעות פטרונותם של המסדרים הנזיריים הקתולים, שליחיה ונציגיה של הכנסייה הקתולית . הכנסייה הקתולית ראתה מאז ראשית קיומה את ארץ הקודש כחלק מעולמה הרוחני . לכן הבנייה והיצירה בארץ במאה ה- 20 כמו בתקופות קדומות יותר משקפת את קשריה ההדוקים של הכנסייה לאמנות באירופה בתקופותיה השונות . המסדרים הנזיריים של הכנסייה הקתולית השתמשו לפרקים בסגנונות היסטוריים החל מסגנונות הבנייה של ימי הביניים דרך הרנסנס והבארוק וכלה במודרניזם במאה ה- ,20 אבל הקפידו על תוכניות איקונוגרפיות מלומדות ועל הזמנת אמנים נודעים לביצוע היצירות . 1 הכנסייה הקתולית בארץ והמסדרים הנזיריים כפטרוני האמנויות 2 פעילותה של הכנסייה הקתולית בארץ, בראשותו של הפטריארך הלטיני שחזר לגור כאן ב- 1849 לאחר גלות ארוכה, התבטאה בעיקר במסדרים הנזיריים — בראשם המסדר הפרנציסקני, ואחריו המסדרים הסלזיאני, הבנדיקטיני, האחיות הכרמליטיות ואחרים . תפיסותיהם הדתיות והתיאולוגיות ומודעותם ההיסטורית לתפקידיהם בארץ הקודש מתבטאות במערכת המבנים וביצירה האמנותית, שהיו בעלי משמעות והשפעה מרכזיות עבורם .
|
|