|
|
עמוד:12
12 אלינור כרמי תרבות הטראנס יצרה עד היום מספר עצום של אלבומים, לייבלים, אמנים, די ג'יים ואוספים . אבל שלא כמקובל אין באפשרותי לנקוב כאן במספרים מדויקים, מכיוון שתרבות זו מעולם לא קוטלגה או תועדה בכלים הלגיטימיים של שדה המוזיקה הישראלי ואי אפשר להוכיח את הצלחתה בכלים המסורתיים . גם כיום, עשרות אמני טראנס טסים ברחבי העולם, לעתים תכופות, ומופיעים מול עשרות ומאות אלפי איש נלהבים . מקצתכם שמעתם עליהם, אבל ייתכן מאוד שרובכם כלל אינו מכיר אותם . לא תקראו עליהם בטורי ביקורת המוזיקה באמצעי המדיה השונים, ולא תקראו או תשמעו ריאיון איתם . הם פשוט אינם קיימים ! קוראים לזה "הפוליטיקה של הנראות" . כשם שהצליחו במשך כמה עשורים להעלים את המוזיקה המזרחית, כך מועלמת גם מוזיקה זו . אנו מבחינים באג'נדה ברורה המציגה מפה חלקית מאוד של הנוף הישראלי – תרבותי . אירוע אחד הזכור לי במיוחד התרחש בפגישה שהתקיימה בשנת 2008 ובו נדון הפלייליסט, הידוע לשמצה, של גלגל"צ . את הדיון ניהלה האחראית על הפלייליסט באותם הימים, הגברת דלית עופר . אני שימשתי אז מנהלת יחסי הציבור של הלייבל BNE שבאותם ימים ייצג גם את "אינפקטד מאשרום" . לאחר שמאסתי בהעמדת הפנים המאולצת פניתי אל דלית עופר ושאלתי "מדוע אין תוכנית טראנס בגלגל"צ ? " . תגובתה הייתה שילוב של הלם וצחוק . היא טענה שאין מקום למוזיקה הזאת מכיוון שהיא "לא באג'נדה של התחנה", ואני עניתי לה שקהל היעד של התחנה, שרבים ממנו הם חיילים, הוא אחד הקהלים האדוקים ביותר שיש למוזיקת הטראנס ועל כן על הז'אנר הזה להיות חלק מהאג'נדה של התחנה . הוויכוח בגל"צ היה חסר סיכוי מלכתחילה, וכך גם ויכוחים רבים אחרים שהיו לי ולחבריי עם מערכות העיתונים : "זה לא מעניין", "זה לא לערסים ? ", "כבר עשינו כתבה על אינפקטד בשנה שעברה" היו רק כמה מהתשובות שקיבלתי . כלומר, שמעתי אך לא קיבלתי .
|
|