|
|
עמוד:8
8 אלינור כרמי לקביעות ואחידות, אבל לא כך הדבר בתרבות הטראנס הישראלית שאין בה גיבורים, נבלים וגם לא סיפור ליניארי . בספר הזה ישנו ניסיון להתחיל לבנות את הפסיפס העצום של תרבות מורכבת ומלאה סיפורים, מקצתם סותרים זה את זה, מקצתם דומים זה לזה, אבל כולם מקוריים וייחודיים . כל סיפור מכיל עולם של דימויים וחוויות, של ריגושים, אושר ושמחה, סיפורה של תרבות ריקוד ופורקן המוביל לקתרזיס, גם אם רגעי . תרבות הטראנס היא תופעה מרתקת מכיוון שהיא לא תרבות של קבוצת אנשים הומוגנית כמו בתרבויות מוזיקה אחרות . הקולות הנשמעים בה מגוונים ביותר ואינם מאפשרים דיבור מכליל עליה . עם זאת, ניסיתי למצוא בעבודתי דפוסים ונטיות משותפים המאפיינים את האנשים המזוהים עם התרבות הזאת ; אבל יש לומר שלמרות הדמיון ביניהם בתחומים מסוימים, סיפוריהם האנושיים שונים אלו מאלו . ניסיתי להציג כאן את סיפורם של האנשים שאכנה בפרקים הבאים - מחדשים . אנשים שפעלו במישורים שונים כדי לייבא, לבסס ולשמר את תרבות הטראנס הישראלית . הם לא תמיד חיו בשלום ולא תמיד הסכימו האחד עם האחר, ולעתים גם לא אהבו זה את זה, ועדיין, למרות אינספור קשיים שהערימו עליהם גורמים שונים כמו העיתונות המרכזית, בתי המשפט, המשטרה, הממשלה ואף תעשיית המוזיקה הישראלית - הם מעולם לא התייאשו ולא הרימו ידיים . אפשר לומר דברים רבים על תרבות הטראנס, אבל אי אפשר לקחת ממנה את העקשנות שייחדה את דרכה . לכן אני רוצה להדגיש שאפשר לראות כיצד בכל שלב במהלך העשור הראשון לקיומה של התרבות הזאת עמדה בפני המחדשים הברירה לפרוש ולחזור לפרקטיקות "בטוחות", מוכרות ולגיטימיות יותר, אבל הם לא ויתרו והתעקשו לדבוק בה . מדובר בתרבות ייחודית שעונה על צרכים ומציעה סיפוקים שצעירים ישראלים משתוקקים וזקוקים להם . תרבות הטראנס נותרה ללא היסטוריה כתובה . שומרי הסף של
|
|