|
|
עמוד:13
13 הַר הַזִּכָּרוֹן יִזְכֹּר בִּמְקוֹמִי להרחיק מעליהם את הטראומה לא מכיוון שהם מזלזלים בה או מפני שהתרחקו ממנה, אלא להפך, מכיוון שהם שקועים בה עד צוואר ומבקשים למצוא מנוח לנפשם . זאת הם עושים, באופן מודע ובלתי מודע, בעזרת שימוש בכלים רטוריים וּויזואליים, שמותירים מאחור את האירועים ההיסטוריים, את הטרגדיות הקשות לעיכול, וממירים אותם בדימויים, מטפורות, סימולציות וסימולקרות של השואה, שיוצרים הזרה של המאורעות הטראומטיים ומערפלים אותם כדי להרחיקם . אך בה בעת, ייצוגים חדשים אלה מעידים על המידה שבה השואה היא חלק אינטגרלי מעולמם התרבותי ומזהותם של היוצרים . על מעמסת הזיכרון כתב יהודה עמיחי את שירו "שֶׁהַר הַזִּכָּרוֹן 8 בשיר הוא מתאר את הישראלי הכורע תחת נטל יִזְכֹּר בִּמְקוֹמִּי" . הזיכרון הלאומי המשתלט על הווייתו . עמיחי מבקש להגביל את הזיכרון הלאומי למוסדות ולאובייקטים שונים שאינם נפש האדם, כדי שיוכל לחיות בהווה כשהוא משוחרר מהעול הנפשי הכבד : שֶׁהַר הַזִּכָּרוֹן יִזְכֹּר בִּמְקוֹמִּי, זֶה תַפְקִּידוֹ . שֶׁהַגַן לְזֵכֶר יִזְכֹּר, שֶׁהָּרְחוֹב עַל שֵׁם יִזְכֹּר, שֶׁהַבִּנְיָּן הַיָּדוּעַ יִזְכֹּר, שֶׁבֵית הַתְפִּלָּה עַל שֵׁם אֱלֹהִּים יִזְכֹּר, שֶׁסֵפֶר הַתוֹרָה הַמִּתְגַלְגֵל יִזְכֹּר, שֶׁהַיִזְכֹּר יִזְכֹּר . שֶׁהַדְגָּלִּים יִזְכְרוּ, הַתַכְרִיכִּים הַצִּבְעוֹנִּיִים שֶׁל הַהִּיסְטוֹרְיָּה, אֲשֶׁר הַגוּפִּים שֶׁעָּטְפוּ הָּפְכוּ אָּבָּק . שֶׁהָּאָּבָּק יִזְכֹּר . שֶׁהָּאַשְׁפָּה תִּזְכֹּר בַשַּׁעַר . שֶׁהַשִּׁלְיָּה תִּזְכֹּר . שֶׁחַיַּת הַשָּׁדֶה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם יֹאכְלוּ וְיִזְכְרוּ, שֶׁכֻּלָּם יִזְכְרוּ . כְדֵי שֶׁאוּכַל לָּנוּחַ .
|
|