|
|
עמוד:12
12 ציפורה ( ציפי ) יבין דברי שרה עד למותה בגיל מאה עשרים ושבע . מספר המילים המיוחסות לשׂרה אמנו בתנ"ך הוא כשבעים, כמספר בני ישראל שירדו למצרים עם יעקב הזקן בתחילת ספר שמות . מִּספר עגול ויפה, כדרך המִּספרים המקודשים במקרא . למה זה צחקה שׂרה ? האם ידעה משהו שאברהם בעלה לא ידע ? האם הסתירה ממנו סוד כלשהו ? האם דִּמיונה תכנן משהו שגרם לה לרעמי צחוק ? האם היה זה צחוק של פורקן לאחר שנות שתיקה רועמת על הליכתה אחרי בעלה במדבר בארץ לא זרועה ? על נדודיה חסרי התכלית ממקום למקום ? האם אברהם, אסיר האמונה הדתית החדשה, השתקן המייחל לשיח עם אלוהים, דגדג אותה במותניה, כך סתם לפתע, לשם שעשוע ? האם הפתיע אותה ? האם חשה עונג רגעי ? האם שפחותיה ספרו לה רכילות נשים שהדביקה אותה בצחוק בלתי נכבש ? האם נזכרה במשהו מצחיק מימי נעוריה ? ביידיש אומרים "וויס די וארמע זופה מאכט דעים קערפער, מאכט דוּס לאחען דער נעשומע" ( מה שמרק חם עושה לגוף - עושה הצחוק לנשמה ) . האם בצחוקה ביקשה לשמור על שפיותה ? האם רצתה למשוך את תשומת לבו של אברהם אליה, היפה בנשים ? הנה אני פה, אשתך משכבר הימים, צועדת לצדך עשרות בשנים ומצפה למוצא פיך . האם צחוקה הקולני היה תחליף למריבה עמו ? ואולי היה זה צחוקה של אישה מיואשת ? ישנם בעלי חיים בטבע שצחוקם הוא בעצם סוג של יבבה, האם זהו צחוקה ? האם זה צחוקה של אישה כבויה, שאיננה מאמינה עוד לשום הבטחה על ילדים ועל נסים ? ואולי זהו צחוקה של מלכּה כלפי נתיניה הנחותים ממנה ? או רק "ניסוי צופרים" לפני הצעקה של "גָּרֵש האמה הזאת . . . ! " כלפי אברם ? האם בחנה את קולה, גובהו, עוצמתו, גווניו, שליטתה בו ? האם התאמנה לצווֹת על אנשים כראוי למלכּה ? הרי גם אברהם צחק למשמע הבשורה על לידת בן בגילו המופלג, האם ביקש הכתוב לרמוז לנו ששׂרה שווה לו בהיררכיה המשפחתית ? ואולי צחוקה הוא רק תרגילי נשימה פשוטים למלא את ריאותיה אוויר לקראת
|
|