|
|
עמוד:11
11 האצבעות הנסתרות עיתונים משלהן ולסקר טווח רחב של נושאים מתוך שימוש בטון 5 בכתיבה העיתונאית בלטה במיוחד הסופרת המצרייה מעז יותר . בת המאה ה- 19 מלכ חפני נאצף ( 1886 - 1918 ) , הידועה בכינויה הספרותי "חוקרת המדבר" ( باحثة البادية , באחת'ת אל-באדיה ) . תחום פעילות נוסף שהעסיק את האינטלקטואליות החלוצות היה פורום הסלונים הספרותיים שדרכו יכלו נשים לתרום לספרות הערבית המודרנית . מריאנה מראש ( 1848 - 1919 ) הייתה הערבייה הראשונה שפתחה במסורת זאת . היא הפכה את ביתה למקום התכנסות של סופרים מוכרים, פוליטיקאים ודיפלומטים שדנו בקביעות בספרות, במוסיקה ובעניינים פוליטיים וחברתיים . סלונים רבים התקיימו במצרים, בסוריה ובלבנון . הסלון שנחשב לפורה ביותר בהיסטורית הכתיבה הערבית מנקודת מבט ספרותית היה הסלון של מי זיאדה ( 1886 - 1941 ) שפעל בקהיר בין השנים 1915 - 1916 . אנשי הספרות המצריים המפורסמים ביותר נהגו להתכנס בו, להחליף דעות בענייני ספרות, לקרוא שירה ולהאזין למוסיקה . כך סופרים צעירים יכלו להתערב באליטה של האינטליגנציה הערבית ולהכיר מגמות ספרותיות בעולם הערבי 6 והמערבי . עוד אינטלקטואליות חשובות באותה תקופה היו : עאישה אל- תימוריה ( 1840 - 1902 ) - המוקדמת בסופרות מצרים ויש המחשיבים אותה לטובה שבהן, והלבנונית נט'ירה זין אל-דין ( 1908 - 1976 ) שיצרה את אחד הדיונים היותר דרמטיים וחריפים בהיסטוריה של הנשים הערביות המודרניות כשפרסמה שני ספרים נועזים שקוממו 7 את החוגים הדתיים האסלאמיים . הסופרות הערביות החלוצות המשיכו את הוויכוחים הפמיניסטיים גם בכתיבת ספרות יפה, כשהן ערות ל"פלישתן" לזירה הנשלטת בידי גברים . מעמדן הנמוך של נשים וגישתן המוגבלת לחינוך הערימו על החלוצות קשיים רבים, בפרט בפני הביקורת . בשלב זה תרומתן של הסופרות על פי רוב נותרה סמויה
|
|