|
|
עמוד:12
12 ליליאן שטיינר צ'מפיון זכתה בשלושה פרסים יוקרתיים על יצירותיה הספרותיות : ב – 1980 זכתה בפרס Le Grand prix du roman de la societe des gens de lettres על ספרה Les Freres Montaurian , ב – 1984 זכתה בפרס Prix de Goncourt de la biographie על ספרה Suzanne Valadon , וכמו כן זכתה בפרס לברונקס על ספרה Memoire en Exil . כתיבתה מתאפיינת בעושר תמטי ותרבותי בעל מארג ייחודי שנגזר מהבארוק ; הכתיבה יוצאת הדופן מפתיעה את הקורא והוא נדרש לקריאה אקטיבית שסוחפת אותו בעל כורחו למסע בין דמיון למציאות, שפיות לאי – שפיות, הווה לעבר, פנטזיה לריאליה . התמות המרכזיות של יצירתה הן אובססיה, חלום בלהות ושיגעון . היצירה הפלסטית שלה נארגת בפואטיקה למארג פואטי – ספרותי – פלסטי שיוצר תהודה גאונית של פרשנות ריאלית ופנטסטית גם יחד של התמות אשר נדונות ביצירות הספרות שלה . קתרין ריאואה ( נ' 1950 ) סופרת ילידת העיר קאין בצרפת . מרצה בסורבון, עיתונאית, מסאית ותסריטאית . ריאואה פרסמה את ספרה הראשון, Le Portrait de Gabriel , כשהייתה בת 27 . שנה לאחר מכן פרסמה את Le Bal des Debutantes . במהלך השנים כתבה ביוגרפיות של נשים, בין המפורסמות שבהן ביוגרפיה של בריז'יט ברדו ודלידה . ריאואה שילבה בספריה תמונות מנוף ילדותה ושיקפה את החיים ואת האופי הפריפריאלי של נשים צרפתיות אשר חיות רחוק מפריז . את מחקרה האקדמי הקדישה להנרי ג'יימס, והיא נחשבת למומחית בתחום . ספרה השלישי, La Favorite , זכה בפרס יוקרתי לספרות - Les Deux Magots . ואולם הזכייה גררה יחס עוין כלפיה וחדירה לפרטיותה, אשר גרמו לה משבר נפשי קשה, אשר בעקבותיו בחרה להתרחק מהמילייה הספרותי בארצה ולחיות הרחק מאור הזרקורים . הרומן האחרון שלה, La Petite Princesse de Dieu , ראה אור בשנת 2012 .
|
|