|
|
עמוד:13
פתח דבר פ שפה אחת וגופים אחדים 13 אסופה זו תדגים כי החקירה הגופנית, קרי היכולת של הגוף ללמוד, לחוש, לתפוס, ליפול, איננה נפרדת מהטיפול הפסיכותרפויטי, אלא מעמיקה אותו ונותנת לו רובד משמעויות נוסף . ההתבוננות בגוף כישות עצמאית וכמקור אינפורמציה בלתי נדלה, עשויה להיות משמעותית לעבודה הקלינית של כל מטפל העוסק בחיים נפשיים . שאלות אתיות בנושא גוף מלוות את כל מי שמבקש לעבוד עם גוף 2 הדיאלוג הגופני, כמו האתיקה הגופנית הנדרשת בתוך הטיפול הנפשי . למטפל העובד עם גוף כחלק מטיפול פסיכותרפויטי, מתקיים כל הזמן במרחב הטיפולי, מדובר בין המטפל למטופל, מעובד בתהליכי הדרכה ומשמש כחומר קליני שיש להבין אותו . המטפל והמטופל העובדים עם גוף חשופים למבט ישיר ולשיח קונקרטי, ולא רק מטפורי, סביב גוף וגופניות . מחזור חייהם נוכח ומונכח בתוך חדר הטיפולים : מעברים בין תקופות חיים, הריונות ולידות, גוף מתעבה ומידקק, הזדקנות הגוף, מחלות, קשיי נשימה, ניואנסים גופניים, דפוסים גופניים, סימפטומים גופניים, מכאובי גוף, מיניות, התכלות הגוף . כל אלו ועוד אינם חומקים מהעבודה הקלינית . המטפל העובד עם גוף נבחן סביב פרמטרים נוספים, גופניים : האופן שבו הוא נע ומחזיק את גופו, פרשנויות גופניות שאותן הוא מעניק למטופל, התערבויותיו הגופניות, יכולתו להחזיק רגרסיות שמזמנת העבודה הגופנית, ההדהוד המתקיים באופן תדיר בין שני גופים נוכחים בחדר וממשיך להתקיים גם לאחר שהנוכחות הפיזית של המטופל איננה בחדר . שאריות גוף של מטופלים, שחלקן נכנסו אל גוף המטפל וממשיכות לפגישות אחרות עם מטופלים אחרים, מקיימות מציאות שאיננה תמיד נפרדת ומובחנת . אנשים מתערבבים זה בזה ; מושפעים זה מזה ; נדבקים זה מזה . אלו אינן רק מטפורות או פחדים קמאיים, זוהי מציאות גופנית . מערכת ההשלכות וההעברות הגופניות הן לב לבו של טיפול נפשי מונכח-גוף . המטפל הגופני נדרש לשאול את עצמו שוב ושוב — האם ניתן לעבוד עם כל מטופל דרך הגוף הממשי ? האם יש מטופלים / ות שהעבודה 2 עם זאת, לא קיים ניסוח אתי מסודר כחלק מתהליכי הכשרה גופניים .
|
|