|
|
עמוד:13
מבוא 13 בבואנו לבחור את הנושאים שייכללו בקובץ זה, שקלנו במה מכל אלה להתמקד . הגענו למסקנה שמבין מגוון הנושאים, אלה הזוכים לתשומת לב ציבורית רבה מאז מחאת 2011 הם הנושאים החברתיים-כלכליים — אשר אף מייצרים מגוון של התארגנויות אזרחיות ופוליטיות, שמטרתן להשפיע על מקבלי ההחלטות להגביר את הביטחון בהם . גם אם בפועל שינוי דרמטי בצדק החלוקתי בישראל לא התרחש, הדרישה לקיומו ( "העם דורש צדק חברתי" ) מתקבלת בציבור באהדה ואף זוכה ללגיטימציה של הפוליטיקאים . לעומת זאת, מאז הכנסת ה- 18 אנו עדים לתהליכי חקיקה ולפרקטיקות מדינתיות ופוליטיות, שמצמצמים את הזהות הקולקטיבית הנחשבת ללגיטימית ואת המרחב הבטוח לדון בה . חוקים חדשים — כגון חוק הלאום, חוק החרם, חוק הנכבה, חוק "שוברים שתיקה" ועוד — מהווים אך חלק מהתפתחויות מדאיגות אלה . לפיכך בחרנו להתמקד יותר במה שנוכח-נעדר בשיח הציבורי, ופחות במה שנוכח באופן מלא . כפי שיפורט להלן, המאמרים בקובץ עוסקים בהתרחבות השימוש שעושים מנהיגים בפחד פסיכולוגי ( ראו מאמרו של דניאל בר-טל ) , בהתעצמות המיליטריזציה של מושג הביטחון ( ראו מאמרו של יגיל לוי ) , ובצעדים שנוקט השלטון למסגר את הזהות הקולקטיבית היהודית של ישראל כנתונה בסכנה ( ראו מאמרן של עירית הרבון ועירית קינן ) . כמו כן עוסק הקובץ בהשפעת החינוך לאזרחות לא שוויונית על אובדן תחושת הביטחון החברתי וכתוצאה מתגובת נגד — לערעור הביטחון הלאומי ( ראו מאמרה של ריקי טסלר ) , בחריגתה של תפיסת הביטחון מגבולות נושאים של צבא ופלישתה לזירות אזרחיות וחינוכיות ( ראו מאמרה של הנרייט דהאן-כלב ) , וכן במופעים נוספים של אי-ביטחון זהותי ותרבותי בקרב קבוצות מיעוט אתניות ( ראו מאמרן של שמחה גתהון ועירית קינן ומאמרם של מוהנד מוסטפא ואיימן אגבאריה ) , ובתחום המגדר ( ראו מאמרה של אפרת שלוי ליבוביץ' ומאמרן של אילת הראל-שלו ושיר דפנה-תקוע ) . בשני העשורים האחרונים גם חוקרים אשר עוסקים בחוסן לאומי החלו לאתגר את תפיסת הביטחון כנושא צבאי בעיקרו ( אריאן, נחמיאס, נבות ושני, 2003 ; פרידמן ואחרים, 2003 ) . חוקרים אלה הגיעו למסקנה שלפיה חוסן לאומי בעיתות מלחמה אינו עומד בפני עצמו, אלא נשען על חוסן אזרחי — הקשור בקשר הדוק לתחושת המחויבות ההדדית בין היחיד למדינה גם בתקופות רגיעה ( שמאי, 2010 ) . כאשר נפגמת תחושת ההדדיות, נחלשת גם המחויבות ועימה היכולת לשמור על יציבות וחוסן במצב של משבר . דוגמה טובה לכך היא מה שהתרחש בישראל במלחמת לבנון השנייה ( 2006 ) , שבמהלכה נשמעה ביקורת על תושבי הצפון אשר לכאורה לא הפגינו חוסן לאומי ולא התמודדו כראוי עם המצוקה הביטחונית . בהקשר זה טוענת מיכל שמאי ( 2010 ) , כי סיבה מרכזית
|
|