|
|
עמוד:3
3 תקציר היא מסורות על אי - מינוים של חכמים בידי רבי אף שהיו ראוייםדוגמה לכשלים לכך, כמו ר' חנינא בר חמא, שהתמנה רק לאחר מות רבי, ובר קפרא שכלל לא זכה למינוי . בראי המקורות העוסקים בפניית רבי אל החברה עולה דמותו כמי שפעל תמיד כמנהיג כריזמטי - חברתי, הרואה לנגד עיניו את עמו ואת צרכיו, משתדל להקל בפסקיו ההלכתיים ובעל השפעה על מונהגיו . דבר זה הביא להיקבעות חיובית של דמותו הכריזמטית בקרב החברה היהודית לאורך כל הדורות . מנהיגותו המדינית נסקרת לאור המקורות האגדיים המספרים על יחסיו עם הקיסר אנטונינוס . נראה כי הכריזמה של רבי, והשפעתה הרבה על החכמים ועל החברה היהודית, מהווה רקע מתאים לצמיחתם של סיפורים אלה . הפרק החמישי עוסק בחכמים מזווית ראייה של שאלת השתלבותם בחברה היהודית, או היבדלותם ממנה . החידוש הוא בחינת יחסי חכמים ותלמידיהם בתוך קבוצתם, לאור הגדרתם כיחסי מנהיג - מונהג . על פיהם, משפיע המנהיג החברתי על מונהגיו באמצעות הפנמה של ערכיו ושל מסריו והזדהותם עמם . מן המקורות עולים קודים ברורים היוצרים את יחסי ההערכה שבין התלמיד לחכם, ואת הקרבה הרבה ביניהם, הדרושה לאקלים החניכה של התלמיד המודרך . בהמשך נבחנת מנהיגותם החברתית של חכמים ופנייתם כלפי החברה, דבר הבא לידי ביטוי במקורות באמצעות השימוש במילים כמו אדם, ציבור וצורכי ציבור . הדיון מתמקד בכוונת החכמים להשפיע על כלל הציבור והחברה, ולהדריכם באמצעות התנהגויות שמשמעותן היא ערכית ומוסרית ומטרתן קידום המונהגים והעצמתם לפי הגדרות המנהיגות החברתית - מעצבת . מסקנת המחקר היא שחכמים היו מנהיגים היושבים בתוך עמם, לא התנשאו ולא רצו להיות חברה אליטיסטית המבדלת עצמה מן הציבור . מנהיגותם היא מנהיגות דתית - חברתית, ובמחקר נחשפים היבטים של מנהיגות מסוג זה, תוך שמתגלים יחסי הגומלין - דתיים וחברתיים כמו גם מוסריים וערכיים - בין החכמים לבין קהלם - מונהגיהם . הפרק השישי עוסק באופן נרחב ומעמיק בהיבטי הניהול והמנהל בחברה היהודית . היבטים אלה נבחנו על ידי חוקרים שונים אגב אורחא, ובלא התייחסות לצד המקצועי שבהם מעבר לזה ההיסטורי . לפיכך נבחנים המוסדות ודרגי הניהול והמנהל ביישובים שבמרחב העירוני והכפרי, לאור המתודות וכלי המחקר ממדעי הניהול המאירים ומסבירים אותם בתובנות משופרות . בהמשך נבחנים תארים ניהוליים שונים שמשמעותם אינה ברורה . החידוש הנו ביכולת לקבוע, באמצעות ארגז הכלים הניהולי, כי הגוף המתכנה 'בני העיר' הוא הניתן לזיהוי כמועצה העירונית שניהלה את חיי העיר . קביעה זו באה לאור היכולת לזהות ביצוע החלטות
|
|