|
|
עמוד:2
2 רועה עדרו הפרק השני מתמקד במנהיגותו של רבן גמליאל ובדרכי ניהולו את החכמים חברי קבוצתו, לצד פנייתו כלפי כלל החברה היהודית . עיקר חידושי המחקר הנו אפיונו של רבן גמליאל כמנהיג מעצב, על פי עקרונות המנהיגות המעצבת ומאפייניה . כמנהיג, שמנהיגותו בעיקרה דתית - חברתית, זיהה רבן גמליאל את הצורך בשינויים שנדרשים בחיי יהודי ארץ ישראל והתפוצות לאחר חורבן הבית, הציג חזון לגיבוש ההלכה כדי שתהא אחידה ותהווה דרך סלולה המונגשת לציבור, והוא מביא את חזונו לכדי מימוש . סמכות מנהיגותו והלגיטימיות שלה נבחנות על פי הגדרות הסמכות המסורתית, הנשענת על מסורת הדורות הקודמים . כלי המחקר ממדעי הניהול מאירים את יחסיו כמנהיג דתי עם החכמים ואת מידת העצמתם כמונהגיו . רבן גמליאל פעל גם כמנהל המקבל החלטות המיישמות את האסטרטגיה להגשמת חזונו, ועסק במינוי חכמים ואנשי מנהל ובהפעלת אמצעי אכיפה בהתאם לסמכותו . בחינת מנהיגותו המדינית מעלה כי זו הייתה מצומצמת בהיקפה ונועדה בעיקרה לייצוג יהודי ארץ ישראל בפני השלטון הרומי . הפרק השלישי עוסק ברבן שמעון בן גמליאל - רשב"ג . בפתיחה נסקר הרקע ההיסטורי להשתלבותו של רשב"ג בחברת החכמים, ומאבקו להכרתם במנהיגותו ובנשיאותו . המקורות מראים כי רשב"ג, שלא היה בעל אישיות תקיפה, היה מנהיג רך שנשען על סמכות מסורתית שעשתה שימוש במוטיבים כמו בית אבא . כבעל מנהיגות רכה רשב"ג ביצר את מעמדו בקרב החכמים ושימר אותו באמצעות שיתופם בפסיקות ובהכרעות הלכתיות, כמו גם במימרות שמסר בשם חכמים אחרים . פנייתו של רשב"ג אל כלל החברה ואל יחידיה מתאפיינת במנהיגות חברתית הנשענת על סמכות רכה . המקורות מעלים כי רשב"ג היה בעל אינטליגנציה רגשית - חברתית ויכולת תקשורת מילולית, אשר משכה את המונהגים והשפיעה עליהם באופן חיובי . בפרק הרביעי נבחנת מנהיגותו של רבי יהודה הנשיא, בהדגשה על היבטי הכריזמה שלו ועל השפעתה המפליגה . רבי היה בעל כריזמה, אך זו לא הייתה תכונה מולדת, אלא היא נרכשה, התפתחה, טופחה על ידו בתקופת נשיאותו החידוש העיקרי הוא בחינת יחסיווהתעצמה על פי קווי אופיו החזק והתקיף . המורכבים של רבי עם חכמים, וסתירות העולות בהתנהגותו כלפיהם, לאור כלי המחקר ממדעי הניהול . אלה מצביעים כי רבי הפעיל את מנהיגותו פעמים תחת כריזמה חברתית שהשפעתה הייתה חיובית, ופעמים אחרות תחת כריזמה אישית שהשפיעה באופן שלילי . חידוש אחר מאיר את כשלי מנהיגותו לאור הסכנות והכשלים, שעליהם מצביעים מדעי הניהול, העלולים לנבוע ממנהיגות כריזמטית .
|
|