|
|
עמוד:9
הקדמה אישית | 9 התפתחה אפוא תופעה ייחודית של "אינטגרציה הפוכה", שבה ילדים ממשפחות מבוססות הגיעו מדי בוקר מכל קצווי העיר כדי ללמוד בבית ספר איכותי אינטגרטיבי המחנך במוצהר לערכים . בית ספר "גבעת גונן" היה בעבורי מעבדה שבה יכולתי לפתח ולעצב מודלים שונים של עבודה עם הורים, בעידודה הנמרץ של מנהלת בית הספר, גב' יעל בנימיני - לוין . המודלים כללו אסֵפת הורים כיתתית, יום הורים, ועדות משותפות לאנשי הצוות ולהורים וכן מעגלי שיח בנושאי חברה וחינוך בין הורים ומחנכים ובין הורים לבין עצמם, שקודם לכן לא נפגשו . הידע שפיתחנו הוטמע במקומות רבים באמצעות השתלמויות, קורסים ומפגשי הדרכה שהעברנו למפקחים, למנהלים ולמורים ב"בית הספר לעובדי הוראה בכירים" . התנסותם של המשתלמים ביישום הנלמד והמשוב שקיבלתי מהשטח אפשרו לי לפתח את הידע העיוני והמעשי שהצטבר ולתרגמו הן לתנאי השטח והן לכתיבה עיונית בנושא . בראשית שנות התשעים ייסדתי, ביוזמת ד"ר אליעזר מרכוס ז"ל, שהיה יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, "קו פתוח לפניות תלמידים" . האוכלוסייה העיקרית שנעזרה בו הייתה אוכלוסיית ההורים . ב"קו" הזה חוויתי לראשונה במלוא עוצמתו את המתח שבין הורים ומורים . כל אחת מהקבוצות ראתה את עצמה כחלשה וכחסרת אונים, הרבה מעבר למצבה האובייקטיבי, ובמקביל ייחסה כוח בלתי - מוגבל לקבוצה האחרת . תלונות שהגיעו לקו נסבו על הפרת זכויות שונות של תלמידים והוריהם - הזכות לכבוד, לקבלת מידע, להליך הוגן וכו' . באותן שנים לא הייתה מודעות לנושא הזכויות והוא נתפס כעניינה של מערכת המשפט ולא של מערכת החינוך . במסגרת "הקו הפתוח" דאגנו להנחיל לאנשי מערכת החינוך את ההכרה בחשיבותן של הזכויות כתשתית ללמידה ולחינוך . מלבד הטיפול בפניות ובתלונות של פרטים דאגנו גם להיבט המערכתי - ריכזנו באוגדן עב כרס את כל חוזרי המנכ"ל שעניינם זכויות והעמדנו אותם לרשות בתי הספר ומחלקות החינוך ברשויות המקומיות, וכן בנינו השתלמויות בנושא הזכויות בבתי הספר . במקביל, דאגנו לשינוי המדיניות של משרד החינוך בנושאים הקשורים בזכויות : שיפור עבודתם של ועדות הֲשָׂמה, החלת החובה להעביר להורים מידע הקשור בהליכים ובשלבים של השעיה מבית הספר, שיפור תפקודן של ועדות בדיקה שטיפלו באירועי התאבדות ועוד . בשנים ההן עמדתי בראש צוות שכתב את החוזר הראשון בנושא יחסי בית הספר ובית ההורים ( חוזר מנכ"ל, י"ז ) , בהשתתפות
|
|