|
|
עמוד:8
8 | של מי הילד הזה ? יחסי הורים עם בתי הספר של ילדיהם לסיים בשקט אירועים שבהם נגרמה להם פגיעה . ילדים החוששים מתגובתם הבוטה של הוריהם מעדיפים לעתים קרובות לא לשתף אותם בעוול שנגרם להם ולשאת את כאבם בבדידות . המילה "עדינות", שאבי השתמש בה במכתבו והנדרשת במגע עם ילדים, הנה נדירה באוצר המילים הבוטה, החד - משמעי והנחוש של ימינו . היחסים בין הורים ומורים הנם היום הרבה יותר קולניים ואף תוקפניים . אפשר שצריך ללוות כל ילד הנכנס למערכת החינוך בפתק וירטואלי המזכיר לנו, הוריו ומחנכיו, כי מדובר ביצור עדין ורגיש, ושומה עלינו לכבדו ולהתייחס אליו בעדינות . אין ספק שצריך לשנות את נימת השיח בין בית הספר וההורים ולהשתמש בשפה שקולה ומתונה, שאגב, לא תהיה פחות יעילה . רקע מקצועי בנושא בית הספר וההורים הזיקה המיוחדת והמודעות שלי לחשיבות היחסים בין מוסדות החינוך ואוכלוסיית ההורים ליווי אותי מהיום הראשון לעבודתי ונמשכו לאורך כל שנות פעילותי במערכת החינוך . בשנות השישים המוקדמות התחלתי את עבודתי כמורה לעברית בבית ספר כל - יומי יהודי באחד מפרברי העיר שיקגו בארה"ב . הורי הילדים קידמו את פניי בחום רב, תמכו בי בצעדיי הראשונים בעבודה וסייעו לי להשתלב בבית הספר ובקהילה . הם היו מעורבים בכל המתרחש בבית הספר, החל בבחירת המנהל וצוות המורים, עבור לקבלת החלטות בנושאים פדגוגיים וחברתיים וכלה בסיוע למורים בכיתות . שנות עבודתי הראשונות עיצבו למעשה את יחסי לנושא הקשר הנרקם בין צוות בית הספר וההורים . בשובי ארצה התקבלתי לעבודה בבית ספר "גבעת גונן", בשכונה שנחשבה לאחת הקשות בירושלים . גם שם, בתפקידי כיועצת בית הספר, חיפשתי באופן טבעי ליצור דו - שיח עם ההורים . במשך עשר שנים הנחיתי קבוצות של אימהות בנושאים הקשורים בגידול ילדים, באמצעות משחקים שהן שאלו מבית הספר . עבודת הדוקטור שלי, שמבוססת על עבודתי עם האימהות הללו, דנה בחשיבותו של הקשר הרגשי בין אימהות וילדיהן, קשר המעודד את ההתפתחות ההכָּרנית ( קוגניטיבית ) והרגשית של הילדים . בתחילת שנות השמונים חל שינוי בצביונו ובייעודו של בית הספר - הוא הפך לבית ספר אידאולוגי והיווה אבן שואבת למשפחות מבוססות מכל רחבי העיר שחיפשו מסגרת חינוכית איכותית ומשמעותית בעבור ילדיהן . בבית הספר
|
|