|
|
עמוד:13
מבוא | 13 שיכולותיו בתחומים הללו נמוכות ( Davidson, 2017 ; Heckman & Katuz, Mischel, 2014 ; 2012 ) . שוב, אין להבין את הטענות המובאות כאן כזלזול בחשיבות של ידע עולם ושל מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון, אלא כהדגשה של החשיבות של טיפוח מודעות עצמית, מודעות לאחר, יכולות קשב, ויסות רגשי ותקשורת בינאישית . מאליה עולה השאלה, האם אין מדובר בתחומים שכבר קיימים במערכת החינוך ? האם לא קיימים שיעורים שבהם מוקנים כישורי חיים, כמו שיעורי "מפתח הלב" ודומיהם, במערכת השעות ? אכן, האחרונים מצויים במידה מסוימת במשבצת שבה נמצא ספר זה, אך בכל זאת קיימים ארבעה הבדלים משמעותיים בין מה שמוצע במערכת החינוך הציבורית לבין מיינדפולנס ולמידה חברתית - רגשית, כמתואר להלן . ראשית, מבט חטוף על מערכת השעות של תלמיד ממוצע בחינוך הציבורי ימחיש עד מהרה מהי רמת החשיבות המיוחסת למיומנויות חברתיות - רגשיות לעומת, למשל, למידת מדעים . שעה שבועית במקרה הטוב היא לכל היותר מס - שפתיים . כוונתנו כאן היא להעניק לתחומים הללו משנה חשיבות ולהבהיר כיצד הם נוכחים בכל רגע בכיתה ובחיים, ועל כן אנו נדרשים לתרגול משמעותי הרבה יותר שלהם . אולם אין מדובר בהבדל כמותי בלבד . ההבנה השוררת היום ביחס למושגים כמו "כישורי חיים" אינה מדגישה בדרך כלל את העובדה שמדובר במיומנויות שיש לטפח באמצעות תרגול מתמיד . כפי שצריך לתרגל מתמטיקה כדי לשכלל יכולות מתמטיות, כך גם צריך לתרגל הקשבה כדי להיות אדם שמקשיב טוב יותר, ולתרגל אמפתיה כדי להפוך לאדם אמפתי יותר שרואה את הסובבים אותו . טענות אלה מגיעות ישירות מתחומי חקר המוח בתחומים המדוברים, כפי שיורחב בהמשך הספר, והן מחדדות בין היתר את החשיבות של הענקת מעמד מרכזי יותר למיינדפולנס ולמידה חברתית - רגשית בשיח ובעשייה החינוכית . שנית, הנושאים הללו נתפסים במקרים רבים כתחומה של היועצת או של מחנכת הכיתה, ואילו אנו מציבים אותם כתחומים הרלוונטיים לכלל המורים, וככאלו שהם קריטיים למורים עצמם הרבה לפני שנעבור לעסוק בהוראתם לתלמידים . אנו רואים בהכשרה בתחומים הללו חלק בלתי נפרד מעיצוב דמות המורה . עיון בספרות בתחום הכשרת המורים יעיד כי מבחינה זו איננו חדשנים גדולים . החידוש כאן הוא בהדגשת דרכים, כמו תרגול מיינדפולנס, המכוונות באופן ישיר לטיפוח דמות המורה כאדם קשוב, מודע ואמפתי .
|
|