|
|
עמוד:6
6 | מיינדפולנס ולמידה חברתית - רגשית בהכשת מורים מדוע אם כך נראה שטיפוח המיומנויות האלה אינו עומד בבסיס ההכשרה והפיתוח המקצועי של המורים ? להערכתי יש לכך שתי סיבות מרכזיות : העומס על המורים והצורך שלהם לשלוט לא רק בתחומי הדעת, אלא . 1 גם בפרקטיקות מרובות - מהכלה והשתלבות ועד למידה מרחוק . מצופה מהמורה להיות 'סופר מן' או 'וונדר וומן', בעל ( או בעלת ) יכולות אינסופיות . להבדיל מיֶדע או אפילו מפרקטיקת הוראה - קשה למדוד חוויית מיינדפולנס, . 2 למידה חברתית - רגשית והתפתחות אישית . בשנת 2002 הגעתי לעולם הכשרת המורים כמנחה קבוצות – הנחיתי שתי "חממות" בחממה ליזמות חינוכית - חברתית, תוכנית משותפת של סמינר הקיבוצים והמכון לחינוך דמוקרטי . בכל שבוע, במהלך שלוש שנים נפגשה קבוצת פרחי הוראה ועברה תהליך עמוק של התבוננות שכללה שנת חיפוש, שנת העמקה ושנת הפקה . הקבוצה היוותה מעין מראה עבור משתתפיה, והיא היוותה מוקד משיכה לצעירים שמחפשים לא רק הכשרה פורמלית ומעשית, אלא גם התפתחותית, ובמידה מסוימת אף רוחנית . ההתנסות הזו לימדה אותי שעיצוב וגיבוש הזהות של המחנך חשובים לא פחות, ואולי אף יותר, מהידע הדיסציפלינרי הנרכש . תהליך זה דורש שהות ומשך ארוכים יותר ונמצא בסתירה עם מגמת ההכשרות ההולכות ומתקצרות בכל תחומי החיים, ולא פעם נראה כמתנגש עם העולם האקדמי, שדורש סילבוס, קריאה וייצוג של ידע בתהליכי ההערכה . בפיתוח המקצועי זה קשה אף יותר . עומס צורכי הלמידה של המורים - התמקצעות בתחום הדעת, פרקטיקות הוראה, שיטות חדשניות, התמודדות עם תלמידים מתקשים והורים תובעניים, תפקידים ייעודיים ועוד - גדול לאין שיעור מהזמן שיש להם ללמוד . ובכל זאת השילוב של תרגולי מיינדפולנס ולמידה חברתית רגשית תופסים תאוצה רבה . מפעילויות שנדמו עד לא מזמן כ"הזויות" או "רוחניות" הן נכנסות יותר ויותר לקורסים להכשרת מורים . להערכתי מספר הקורסים הנוגעים בהן הוכפל פי ארבעה במערכת מתשע"ח לתש"ף . בנוסף לקורסים בבתי הספר ובמרכזי הפסג"ה, שבהם למדו אלפי מורים ומורות, הוקמו גם עשרים מרכזי סימולציה לטיפול בהיבטים קונפליקטואליים מחיי המורה, וגובשה תפיסת "חקר הפרקטיקה" בפיתוח המקצועי, שעיקרה - התבוננות לומדת בקבוצה על מעשה ההוראה .
|
|