מבוא

עמוד:14

מבוא 4 חלקי השיח, המונולוגים והדיאלוגים, אך בשעה שחלקים אלו בטרגדיה היוונית אינם קבועים, בטרגדיות של סנקא ניכרת חלוקה קבועה לחמש מערכות, שהיו למקור חלוקת הטרגדיה ברנסנס ; שנית, בשילוב דמויות טיפולוגיות אטיות, כגון האומנת והשליח . שלישית, בשימוש במשקל הטרימֵטֶר היאמבּי בתור המשקל הסטנדרטי של השיח בדיאלוגים ובמונולגים ; רביעית, בשימוש במגוון רב של משקלים ליריים בשירי המקהלה ; חמישית, בשמירה על אחדות המקום ( במחזות המיוחסים לסנקא בוודאות ) ; שישית, במספר הנפשות הדוברות שאינו עולה על שלוש ; שביעית, בשימוש בסטיכומיתיה ( stichomythia ) ובאנטילאבּה 5 ושמינית, בשימוש באביזרים ובעזרים טכניים, כגון גג הבניין כזירת ( antilabe ) ; 6 ובפלטפורמה מתנייעת ( ביוונית eccyclema ) שחושפת את הנעשה פעולה, בתוך בניין . סנקא, שהיה בעל ידע רחב מאוד בתחומים רבים, כמו שמעיד עליו הושפע גם מסוגות יווניות קווינטיליאנוס ( Marcus Fabius Quintilianus ) , אחרות שרווחו מאוד בתקופה ההלניסטית, כגון יצירות אֵפּיות קצרות, אפיגרמות, המנונות לאלים, ואולי אף טרגדיות, כמו הטרגדיה היוונית ׳יציאת מצרים׳ ( Exagoge ) מאת הטרגיקון יחזקאל ( Ezekielus ) איש אלכסנדריה ( מאה שנייה לפנה״ס . שרדו כמאתיים ושישים טורים ) . מתוך ספרות יוונית הלניסטית זו שאב סנקא, כמו נואמים ומשוררים בני דורו, את הנטייה לשלב בטרגדיות שלו תיאורים, רשימות וקטלוגים ארכניים שהוסיפו אמנם לתפארת המליצה, אך האטו את קצב העלילה ופגמו באופי הדרמטי שלה . הטרגדיות של סנקא משופעות בדיגרסיות כאלה ( ביוונית ecphrasis וברומית descriptio ) הן במונולוגים הן בשירי המקהלה : היפוליטוס, למשל, מגבב בהופעתו בפרולוג ל׳פיידרה׳ שמות זני כלבי ציד ומקומות פראיים המצויים בסביבות אתונה ( טורים – 4 ) ; המקהלה ב׳פיידרה׳ מפרטת ברשימה ארכנית את היצורים בטבע – אנשים, אלים ובעלי חיים – שמושפעים מעוצמת התשוקה המינית שמגלמים וֵנוס-אפרודיטה ( Venus - Aphrodite ) ובנה קוּפּידוֹ-אָמוֹר-אֵרוֹס ( Cupido - Amor - Eros . פיידרה, 254 – 35 ) ; והאומנת מציינת בקטלוג מלומד את כל המקומות בארבע כנפות 5 ראו מדאה, הערה 35 . 6 ראו, למשל, מדאה, 3 9 . ראו, למשל, פיידרה, 63 . ראו חינוך הנואם, י , 2 – 29 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא