|
|
עמוד:13
מבוא 3 וּמֵהֵיכָן מְסַלֵּק מָאן דְּהוּא אֶת זְהַב הַגִּזֹּנֶת ? ׳ 0 [ . . . ] כָּך מְהַדְהֵד בֵּית פְרוֹנְטוֹ : שְׂדֵרוֹת עֵץ הַדֹּלֶב, הַשַּׁיִשׁ, 3 הָעַמּוּדִים רוֹעֲשִׁים, מִתְנַפְּצִים מִדִּקְלוּם בְּלֹא הֶרֶף . סנקא, כאמור לעיל, לעומת יובנאליס, העדיף כרוב המשוררים בני דורו לחבר את הטרגדיות שלו על נושאים מיתולוגיים לא מסוכנים, בייחוד משום שהיה כה מקורב למלכות ולסכנות הכרוכות בקִרבה כזאת, שאכן גם עלתה לו בחייו . אין בידינו עדויות פנימיות או חיצוניות על זמן חיבור הטרגדיות . ואולם על סמך שיקולי סגנון מסוימים אפשר לשער את סדר חיבורן, ולחלקן לשלוש 4 הקבוצה המוקדמת כוללת את ׳אגאממנון׳, ׳אוידיפוס׳ ו׳פיידרה׳ ; קבוצות : הקבוצה האמצעית כוללת את ׳שיגעונו של הרקולס׳, ׳מדאה׳ ו׳נשי טרויה׳ ; והקבוצה המאוחרת כוללת את ׳תיאסטס׳ ו׳נשים פניקיות׳ . השפעת הטרגדיה והספרות היוונית על הטרגדיות של סנקא כחמש מאות שנים בקירוב מפרידות בין זמן חיבור הטרגדיות היווניות האטיות לזמן חיבור הטרגדיות של סנקא . סנקא כמו אייסכילוס חיבר טרגדיה ושמה ׳אגאממנון׳ ; כסופוקלס חיבר ׳אוידיפוס׳ ; כאוריפידס חיבר ׳נשי טרויה׳, ׳פיידרה׳ ( = ׳היפוליטוס׳ ) , ׳שיגעונו של הרקולס׳ ו׳נשים פניקיות׳ . השפעתן של הטרגדיות האטיות ניכרת היטב בטרגדיות של סנקא . סנקא מאמץ הן את נושאיהן, כאמור לעיל, הן את אמצעיהן הרטוריים הן את מבנן וצורתן : מבחינת המבנה והצורה הדמיון ניכר, ראשית, בשילוב שירת המקהלה שמפרידה בין 3 אייאקוס ( Aeacus , טור 9 ) הוא שופט המתים בשאול . ׳זהב הגיזונת׳ ( טור 0 ) מוסב בלעג על גיזת הזהב שלשם גזילתה יצאו הארגונאוטים למסעם הנודע . פרונטו ( Fronto , טור ) הוא פטרון ספרות אמיד שהעמיד את ביתו וגניו לדקלום שירה . לסבל הנגרם לקהל הנאלץ להאזין לדקלום שירה השוו מארטיאליס, ג ,44 2 ; פטרוניוס, סטיריקון, צא 3 . צב 6 ( למלווה בריבית והיסטוריוגרף גרוע אחד, רוסו [ Ruso ] שמו, שאילץ את בעלי החוב שלו שפיגרו בתשלומיהם לשמוע אותו מדקלם את כתביו המשעממים, ראו הוראטיוס, הסטירות, א ,3 3 – 9 ) . 4 ראו פיץ׳ ( ד ) .
|
|