|
|
עמוד:2
2 | יובל דרור ( ג ) מקורות טקסטואליים ואינטר-טקסטואליות שביהדות הקיבוצית – חגים, טקסים ומושגים ממדעי הרוח, החברה והחינוך ( תוכני ה״מה״ ) ; ( ד ) הכלים והמסגרות החדשניים שיצר ומייצר הקיבוץ בתחומים אלה מראשיתו – ה״איך״ שב׳יהדות הקיבוצית׳ כחלוציות התרבותית שלו . שער ראשון : ואלה תולדות ׳היהדות הקיבוצית׳ השער הראשון משרטט את תולדות ׳היהדות הקיבוצית׳ משבע זוויות היסטוריות שונות . מוקי צור מגדיר ראשי פרקים לנושא הנידון במאמר פותח, היסטורי-פילוסופי, ומשה שנר, איש מחשבת ישראל, מציב סימני שאלה וקריאה על עצם הדיון והשיח שבין הקיבוץ, היהדות ו׳חינוך יהודי׳ בכלל . שלושת המאמרים הבאים בוחנים את יחסי הקיבוץ והיהדות דרך שלוש פריזמות היסטוריות ובין-תחומיות נוספות : טקסי המעבר והחגים בקיבוץ שלפני קום המדינה ולאחריה במבט מושגי של מדע המדינה ( אייל ברנדייס ) , זיקת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר ליהדות בשנים 935 – 982 – יחסה הדיאלקטי של התנועה הקיבוצית השמאלית והרדיקלית ביותר, עד כדי ׳מרקסיזם מהפכני׳, ליהדות, מתקופת היישוב ועד לראשית שנות השמונים ( טל אלמליח ) ; המבט הסוציולוגי-היסטורי הדורי כלפי היהדות בכלל התנועות הקיבוציות – של מייסדי הקיבוץ, של ׳דור בארץ׳, הבנים הממשיכים, ושל דור המדינה, השלישי במניין ( אלון גן ) . נעמה אזולאי חותמת שער זה ב׳היסטוריה עכשווית׳ – היא מרחיבה את הדיון ל׳קבוצות השיתופיות בישראל׳ היושבות בעשורים האחרונים באזורי פיתוח ופריפריה גיאוגרפית וחברתית, שרובן ממשיכות דרכו של הקיבוץ לשיטתן הייחודית בקיבוצים העירוניים וב׳תנועות הבוגרים׳ של תנועות הנוער החלוציות . במאמרה הסוציולוגי- היסטורי היא מעמיקה בטקסים היהודיים והריטואלים והטקסטים שבהם – טקסי החגים, קבלות השבת והכלולות . מאמרו הפותח של מוקי צור, ״ נפש יהודי הומייה : יהדות, יהודים וקיבוץ בראשי פרקים ״, בא לברר את הקשר בין הקיבוץ ליהדות תוך שהוא מתרכז בקיבוץ החילוני כניסיון הקהילתי הרדיקלי ביותר של החילוניות היהודית . סעיפיו הראשונים מראים את הדיכוטומיה הקיימת, לכאורה בלבד, ביהדותו של הקיבוץ : בין המהפכה הציונית- סוציאליסטית לבין ההוויה הדתית והציונית-רוחנית, בין ניתוץ מקדשי הדת לבין הרצון לממש את ערכיה בדרך ייחודית כאן על פני אדמה, בין חילוניות לדתיות, בין מרד להמשך . החברה הקיבוצית הוצגה כאנטי-תזה לדת, אך בו בזמן היו שראו בה את המשכיותה של הקהילה היהודית המסורתית . חברי הקיבוץ הביאו לארץ-ישראל את מגוון המסורות והאידאולוגיות היהודיות : ההשכלה, חיבת ציון, החסידות ומתנגדיה ואלה ׳שוחחו׳ ביניהן . סיום הגלות והפיכת היהודי הישן ל׳חדש׳ נקשרו גם לניסיונות החקלאיים היהודיים בארצות הגולה – ועבודת האדמה הייתה למשאת נפשן של הקהילות הקיבוציות החדשות
|
|