|
|
עמוד:14
14 מחקרים בהיסטוריה עולמית, בקורות היהודים וארץ – ישראל את תולדות האנושות של הנדריק וילֶם ואן לון בתרגום עברי, ושמעתי מעט מאוחר יותר על מפעלו ההיסטורי של ארנולד טוינבי . כשבאתי ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית בשנת ,1958 הנחתי בתמימותי ששאלות חובקות-עולם מן הסוג שטוינבי עסק בהן תעלינה לדיון, ועד מהרה התאכזבתי לגלות שהלימודים מתמקדים בנושאים מצומצמים בהרבה . רק קורס אחד ענה על ציפיותיי ההתחלתיות . היה זה שיעור ותרגיל של יעקב כ"ץ, "אליטה וציבור בחברה היהודית לטיפוסיה", שבו עסקנו באליטות יהודיות משלהי ימי בית שני, דרך ימי הביניים ועד להשכלה — ואת הקורס הזה שמעתי, כאמור, במסגרת לימודיי בחוג לסוציולוגיה . שיעור זה הרשים אותי עד מאוד בהתחקותו החדשנית, ועם זאת היסודית, על תופעה אחת על פני כמעט אלפיים שנה, והוא היה עבורי בהמשך דגם למה שאני מכנה כיום מחקרים אורכיים ( longitudinal studies ) . אחד ממחקריי מסוג זה, הבוחן את תיאורי הטבח הצלבני בירושלים ב- ,1099 החל בכרוניקות שחיברו עדי ראייה לטבח וכלה בספרי היסטוריונים עכשוויים, מופיע כפרק שנים-עשר של הכרך הנוכחי . כמו כן באותו קורס של כ"ץ כתבתי עבודה קצרה, שבה טענתי שחורבן בית שני, אשר ערער את מעמדה של אליטת הכוהנים, היה זרז לקידומה של אליטה מתחרה, זו של תלמידי החכמים, ועבודתי זו הייתה נקודת מוצא להתבוננות השוואתית ממושכת בתפקודן של אליטות שונות הנאלצות להתמודד עם אסון חיצוני . ההתבוננות הולידה כעבור עשרות שנים את המאמר המופיע כפרק השלישי בכרך הנוכחי, פרק הבוחן את פעילותן של אליטות בעקבות קריסה מדינית מוחלטת, כשהקריסות הנבחנות כוללות את אלה : נפילת האימפריה הרומאית במערב, הכיבוש הערבי של פרס, הכיבוש המונגולי של סין, נפילתה של האימפריה הביזנטית, הכיבוש הספרדי של ממלכת האינקה ועוד . לימודיי עם רוברט לופז — שאחד מספריו מוקדש כולו להיסטוריה עולמית — הבהירו לי שוב ושוב עד כמה חיונית פרספקטיבה רחבה . לדוגמה, את הסמינר שלו על המאה השביעית פתח לופז בשאלה מהו הספר החשוב ביותר שנכתב במאה ההיא . היה מי שהציע את האטימולוגיות של איזידור מסביליה, היה מי שהזכיר ספר לטיני אחר, אבל לופז הצביע על הקֻראן, ובכך הבהיר לנו שאף שנעסוק בפרק בתולדותיה של הציוויליזציה האירופית המתגבשת, עלינו להיות קשובים כל העת גם למתרחש מעבר לגבולותיה . בהמשך למדתי ממנו על חשיבותו של המזרח הרחוק בקורותיה של ג'נובה במאות השלוש-עשרה והארבע-עשרה, ועוד . דרך חשיבה זאת הביאה אותי בהמשך לבחון, מתוך פרספקטיבה השוואתית רחבה, שאלות כמו גירוש קיבוצי, מלחמה כנקודת מפנה או תפיסת הנוף ה"טבעי" כביכול ( ראו הפרקים השני, החמישי והשישי בכרך זה ) . בזכות מחקרים מסוג זה, ובהם מחקר אורכי על השימושים בשרשראות נמלים ונהרות למן הפיניקים והיוונים ועד מלחמת העצמאות האמריקאית ומלחמת 5 התבקשתי לערוך את הכרך בסדרת ה- Cambridge World History פרוסיה-צרפת, 5 “Prolegomena to a World History of Harbour and River Chains,” in Shipping, Trade
|
|