מבוא: דרָכַי במחקר ההיסטורי

עמוד:12

12 מחקרים בהיסטוריה עולמית, בקורות היהודים וארץ – ישראל ותובנה זו סייעה לי בהמשך להבין כיצד באה לעולם התקפת הצי של גֶ'נובה על 2 כן קרה לא אחת שבעיה מסקרנת בתחום אחד באה עלבֵּיירות הממלוכית בשנת 1383 . פתרונה רק בתוך כדי עיסוק בתחום שונה לחלוטין . לדוגמה, בסמינר ביֵיל על המאה השביעית שניהל מורי רוברט לוֹפֶּז, הרציתי על תיאור הכיבושים הערביים בכרוניקה לטינית שנכתבה בשנת 658 לערך בגַליה המֶרובינגית . מחבר הכרוניקה, שנהוג לקרוא לו "פרֵדֵגאר", מספר בין השאר שהקיסר הביזנטי הראקליוס חזה בכוכבים שעם נימול יביא חורבן על האימפריה שלו, ולפיכך ציווה לנצר בכפייה את כל היהודים — ואז באו עליו אויבים נימולים אחרים, הלוא הם הערבים . הצגתי סיפור זה, שהועלה על הכתב בגַליה דור אחד בלבד אחרי ראשית הכיבושים הערביים, כעדות מפתיעה לזרימתו של מידע ממזרח הים התיכון בפרק זמן הנחשב לנקודת השפל בתולדות מערב אירופה, אבל לא הייתה לי תשובה לשאלה מה מקור הסיפור על הקיסר הלומד מן הכוכבים על האסון העומד להתרגש עליו . השאלה סקרנה אותי, הקדשתי שבועות מספר לקריאת כל המקורות מן המאה השביעית שנמצאו בספרייתה של ייל, אך העליתי חרס בידי . אולם זמן מה אחרי ששבתי ארצה בתום לימודיי, התבקשתי להכין סקירה על קורות היישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הקדומה ובימי מסעי הצלב . בתוך כדי קריאת המקורות על התקופה המוסלמית, שלא עסקתי בה קודם לכן, הגעתי לספר היישוב, כרך ב, ושם מצאתי, להפתעתי, את הסיפור על הראקליוס החוזה בכוכבים, רודף את היהודים ומאבד חלק גדול מן האימפריה שלו לנימולים אחרים . כך למדתי שסיפור זה מופיע בכתביהם של מחברים מוסלמים מן המאה התשיעית, אבל בגלל ההתמקצעות הצרה שכה רווחת — וכה מזיקה — במחקר ההיסטורי לא היו מומחי תולדות האסלאם מודעים לתיאורו של פרדגאר, ומומחי קורות המערב לא הכירו את גרסותיו המזרחיות של הסיפור . ברם עיון בסיפור על כל מופעיו לא רק מבהיר שפרדגאר רשם ידיעה שהגיעה אליו מן המזרח, אפשר ביזנטי אפשר מוסלמי, אלא גם מגלה שסיפור מזרחי אשר עשה דרכו לגַליה והועלה בה על הכתב בלטינית באמצע המאה השביעית, המשיך להתגלגל במזרח כמסורת-שבעל-פה במשך כ – 150 שנה, ורק 3 הנה כי כן, סגנון מחקרי רב-מוקדי והשוואתי מביא לפעמיםאז הופיע בכתב בערבית . לתגליות נקודתיות לא צפויות, אבל גם, כך אני מאמין, לתובנות משמעותיות . פרקים רבים בכרך הנוכחי שנכתבו במקורם בעברית וכוונו לקהל ישראלי דנים בקורות היהודים . מי שאמון על ההפרדה באוניברסיטאות ישראל בין היסטוריה יהודית ל"כללית" יכול להתפלא על שהיסטוריון המתויג כ"כללי" כה מרבה לעסוק ביהודים, ואילו עבורי עיסוק זה מובן מאליו, שהרי כל השנים ראיתי בהפרדה זו את החטא 2 ”,0831 Eliyahu Ashtor & BZ Kedar, “Una guerra fra Genova e i Mamlucchi negli anni Archivio Storico Italiano 133 ( 1975 ) , 3 – 44 3 גלגולי סיפורו של פרדגאר במערב ותרגומו מלטינית לפרסית באיראן המונגולית בראשית המאה הארבע-עשרה מוזכרים בפרק הראשון בכרך זה, עמ' 43 - 44 .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר