מבוא

עמוד:13

13 מיתוס וחינוך זיכרון קולקטיבי הזיכרון הקולקטיבי, לדעת חוקרים שונים, הוא קובץ ייצוגי העבר המוחזקים בידי קהילה מסוימת, והוא כולל אירועים ודימויים מן העבר, שבני הקהילה רואים בהם ככאלה הראויים להיזכר, וקשורים 9 ייצוגים למקורותיה של הקהילה ולהתפתחותה במהלך העתים . אלה יוצרים נרטיב קוהרנטי של ההיסטוריה של הקהילה, שאינו חופף בהכרח את אשר ארע במציאות . שכן, גם אם פניו של הזיכרון הם אל העבר, לזיכרון בכלל ולעיצובו בפרט יש קשר אמיץ עם צורכי ההווה ונסיבותיו ; הוא כפוף למערכת הצרכים החברתית והוא סלקטיבי . כך, ניתן למצוא במחקר מצד אחד את הטענה שהזיכרון הקולקטיבי מפרש את העבר לפי מחשבות ההווה, ומצד שני נטען שביצירת זיכרון קולקטיבי החברה מתנהגת על פי דפוסים שמכתיב העבר, מתוך ניסיון לחקותו או ללמוד ממנו . המחקרים העוסקים בזיכרון הקולקטיבי מתבססים בחלקם הגדול על בדיקת הדרך שבה מתבטא הזיכרון ומתמסד בחייהן הציבוריים של חברות שונות . חקר הזיכרון הקולקטיבי הלאומי מתמקד בין השאר בבחינת האופנים שבהם קבוצות לאום זוכרות את עברן, בתהליכי הזכירה והשכחה ובניתוח המשמעויות השונות 9 . Maurice Hallbwachs, The Collective Memory, Chicago : University of Chicago Press , 1980 ; Barry Schwartz , " The Social Context of Commemoration : AStudy in Collective Memory", Social Forces 61 Howard Schuman and Jacqueline Scott , " Generation ; 402 - 374 : ) 1982 ( and Collective Memory", American Sociological Review 54 ( 1989 ) : 359 – Paul Connerton, How Societies Remember, Cambridge : Cambridge ; 381 University Press , 1989 ; James Young, The Texture of Memory, New Haven : Yale University Press , 1993 ; Wulf Kansteiner , " Finding Meaning in Memory : Methodological Critique of Collective Memory Studies", History and Theory 41 ( 2002 ) : 179 - 197 ; James Fentress, Chris Wickham, Social Memory, New Perspectives on the Past, London : Blackwell , 1992 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא