|
|
עמוד:10
10 דוד שחר מבחינה זו נדבך חשוב בחקר תהליכי העיבוד של אירועי העבר ותהליך חדירתם אל תודעתה של הקהילה הזוכרת ובחקר הזיכרון הקולקטיבי והשימוש בייצוגי העבר בתהליך בניית האומה . מושגי מפתח ביחס לאופנים שבהם תנועות לאומיות, חברות ומדינות לאום משתמשות בעבר כמשאב ואף "מייצרות" או "ממציאות" 4 הם : לאומיות, זיכרון אותו לצורכי "הפוליטיקה של ההווה" קולקטיבי, אתוס ומיתוס לאומי . לאומיות 5 הראשון במחקר רווחת ההבחנה בין שני סוגים של "לאומיות" : מוצאו במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית, והוא נשען על ההגות הרציונליסטית של זרם הנאורות . הגות זו רואה את המדינה כמבוססת על אמנה חברתית ומבטאת את רצון אזרחיה . לאומיות אזרחית-פוליטית זו היא בבחינת סטטוס אובייקטיבי - אדם יכול להשתייך מרצונו לאומה מסוימת ולהשתייך לשותפות אזרחית- פוליטית, כל עוד הוא לא הפר את ההסכם שבינו לבינה . הסוג השני, שמתאים גם לציונות, מקורו בעיקרו של דבר במגמות הרומנטיות והאתניות-תרבותיות שהתגבשו כנגד התובנות הרציונליסטיות של זרם הנאורות . לאומיות אתנית-תרבותית זו מתבססת על תפיסה אורגנית של חברה הצומחת מקשרים של דם ומוצא, לשון, תרבות, היסטוריה וטריטוריה ( ארץ המולדת שהאומה קשורה אליה מבחינה היסטורית ) . הרעיון הלאומי בנוסח האזרחי-פוליטי לא יכול היה 4 . - 200 : ) 1981 ( 16 Arjun Appadurai , " The Past as a Scare Resource", Man 219 5 . אורן יפתחאל, בתיה רודד, "'אנו מייהדים אותך מולדת' : על נכותו של הפטריוטיזם הישראלי בזמר ובנוף", בתוך : אבנר בן-עמוס, דניאל בר-טל ( עורכים ) , פטריוטיזם - אוהבים אותך מולדת , תל אביב : הקיבוץ המאוחד, ,2004 עמ' 242 - 243 .
|
|