סוף המאה התשע עשרה בתרבות הרוסית והשלכתו על הציונות

עמוד:12

| ההקשר הרוסי של הספרות העברית לשנות את המציאות המונוטונית המייאשת . תפיסת השינוי ההיסטורי כמהפכה, ואפילו מהפכה קוסמית, מופיעה ב״מתי מדבר״ של ביאליק ( 90 ) עם סימן שאלה גדול בנוגע ליכולתן של מהפכות לחולל שינוי במציאות ולעצם הצורך בשינוי מצבו ה״קפוא״ אך אפוף הגדולה של העם היהודי . כל זה עומד בניגוד בולט לאופי הפוזיטיביסטי והאוטופי של הציונות המדינית נוסח הרצל, ואולי יש בכך כדי להסביר את חוסר ההתלהבות של סופרים כמו פייארברג, ביאליק, ברנר וגנסין – שחיו בתוך תוכה של האווירה הרוסית האנטי פוזיטיביסטית – מהציונות המדינית של הרצל . כשהגיעו רוחות סוף המאה ממערב אירופה לרוסיה הן קיבלו בה תפנית שהובילה להדגשה מיוחדת של ההיבט החברתי, ההיסטורי והלאומי . תיאורי ההתנוונות, החולי 6 שבספרות הצרפתית התרכזו וה״רפיון״ ( כותרת שירו של פול ורלן Langueur ] 1883 [ ) , במצבי נפש פרטיים אגב שימוש בהיסטוריה הרומאית כמטפורה, מופיעים בספרות הרוסית של סוף המאה כתיאורי מצב של הקהילה, החברה והעם הרוסיים בהווה . קל לראות זאת אם משווים את הרומן הרוסי הדקדנטי ״שד זוטר״ של פיודור סולוגוב ( 90 , עברית : 990 ) לרומנים דקדנטיים מערביים, כגון ״להפך״ של ז׳וריס קרל הויסמנס הצרפתי ( 4 , עברית : 99 ) או ״תמונתו של דוריאן גריי״ של אוסקר ויילד האירי ( 9 , עברית : 959 ) . הויסמנס וויילד מתארים את תהליך ההתנוונות הפיזית-נפשית- מוסרית של איש אחד, ואילו אצל סולוגוב הקהילה כולה משתתפת בתהליך ההתפוררות . לא רק הספרות היפה, אלא גם ספרות ההגות וביקורת הספרות הרוסיות ( שעסקו תמיד גם במצב החברה הרוסית ) בסוף המאה התשע עשרה היו שותפות לראייה פסימית של מצב החברה והתרבות הרוסית, ודווקא במטפורות של דקדנס וחולי . ברוסיה זוהי תקופה של מעבר מהתעניינות בדרוויניזם לעיסוק אינטנסיבי בפסיכופיזיולוגיה ובפסיכופתולוגיה, גם של גזעים ועמים . אובדן התקווה לשינוי המציאות הפוליטית התבטא, בין השאר, בתיאור המצב של האינטליגנציה הרוסית במונחי הפסיכולוגיה בת הזמן כחולי דקדנטי חשוך מרפא, ניוון מתמשך של מערכת העצבים הרגשית והמוסרית, שגרם לחוסר חיוניות ולאנומליה חשוכת מרפא . ניקולאי מיכאילובסקי, מבקר הספרות המרכזי ברוסיה בסוף המאה, מתאר במאמרו ״נימה אופטימית ונימה פסימית״ ( ינואר 93 ) את שינוי האווירה בתרבות הרוסית כמעבר מתפיסות דרוויניסטיות אל תפיסת המציאות כמצויה ב״התנוונות״ . על התופעות החולניות הנובעות מהתנוונות מדבְּרים גם יחד נוירופתולוגים, פסיכיאטרים, אנתרופולוגים, היסטוריונים, מבקרים, כותבי רומנים ומשוררים . במשך שלושים שנה השתנו ההשקפות הוורודות, ועכשיו הכול שחור סביבנו, הוא כותב . 6 השיר בתרגום לעברית של ראובן צור ודיון בו כמניפסט דקדנטי מצויים בספרי מבוא לספרות הדקאדנס באירופה , תל אביב 994 , עמ׳ 9 – 0 . 15 . N . Mikhailovsky, Polnoe sonranie sochinenii, St . Petersburg 1909, VII, p

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר