|
|
עמוד:8
בפתח הספר 8 כשכינס זך את הרשימה בספרו "השירה שמעבר למילים" 1 ב - 2010 הוא הוסיף בשולי הרשימה מ - 1959 כי "רשימה זו מתייחסת לספר שיריו הראשון של פגיס . לאחר שהשתחרר מאי - הרצון לגעת בזיכרונות ילדות בשואה כתב [ . . . ] את מיטב שיריו" . בכך ניסח זך בקליפת אגוז את מהפכת ההתקבלות של שירת פגיס . שכן רק משעה שפגיס, ניצול השואה בעצמו, כתב על מוראות השואה אפשר היה לקבלו כמשורר שהצורה של שיריו אינה מסתירה את ייצוג חוויותיו האישיות . רק משעה שסומן פגיס כ"משורר שואה" ( ביטוי שהוא עצמו תיעב ) התחילה הנסיגה מן ההסתייגות משירתו, אם כי פגיס של 1970 ייצג את השואה בשיריו באמצעות איפוק אינטלקטואלי דומה לזה שאפיין את שירתו המוקדמת . המפנה הזה אל הכתיבה על השואה התחולל בספר השירים "גלגול", שראה אור ב - 1970 ובו כלל פגיס את השיר "כתוב בעיפרון בקרון החתום", שהקנה לו שם עולמי . אין ספק שתמורה תמטית זו, שהתיישבה עם מגמותיה של השירה הישראלית אז, בייחוד כמו שבאו לידי ביטוי, למשל, בשירתו המורליסטית של מאיר ויזלטיר, העלתה את מעמדה של שירת פגיס . מגמה זו של היענות גוברת לשירתו של פגיס התפתחה גם בעקבות תמורה אחרת, שהתבטאה בחתירתו לקראת גיבושה של פרוזה שירית . חתירה זו, שנתפסה כביטוי אישי אוטוביוגרפי המשוחרר מכבלי הצורה השירית, אמנם הסתמנה כבר בקובץ שיריו "מילים נרדפות" מ - 1982 , אך הגיעה לשיאה בפרסום פרקי הפרוזה האוטוביוגרפית "אבא", תחילה מקצתם ב"שירים אחרונים", ולאחר מכן בשלמותם ב"כל השירים" . אך עם כל זאת, השינוי במעמדו של פגיס, עד להכללותו בשורה הראשונה של יוצרי השירה הישראלית, והתמורות במעמדה וביוקרתה של שירת פגיס, שהתבטאו בהתגברות מובהקת של מספר המחקרים ובכמות הכתיבה הביקורתית על שירתו, אירעו בעיקר לאחר פטירתו . והנה, תפקידו של קובץ מחקרים זה הוא להציג את מצבו הנוכחי של חקר שירת פגיס, וכן לסמן כיוונים חדשים בתקווה שעוד יפותחו בעתיד . בקובץ זה מתפרסם גם חומר ארכיוני, שבמרכזו הטיוטות של הפרוזה האוטוביוגרפית "אבא" . פגיס לא סיים את כתיבת "אבא" והותיר אחריו מבנה ראשוני של הספר שביקש לכתוב ונוסחים של הטקסטים, שלעתים לא הכריע ביניהם ולעתים אף לא סיים לכתוב אותם . החומר הזה העמיד בפני ט' כרמי ובפנַי — המהדירים של "כל השירים : 'אבא' [ פרקי פרוזה ] " — קשיים רבים שחייבו הכרעות סבוכות . בשל החשיבות העצומה שייחסנו לפרקי פרוזה אלו 1 נתן זך, השירה שמעבר למילים, בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2011 , עמ' 252 – 254 .
|
|