|
|
עמוד:12
12 הקדמה להתנהגויות חריגות כמו רכישה מוגברת של חומרי ניקוי ונייר טואלט אשר סיפקה אשליה של שליטה במצב ותחושה של עשייה והתמודדות הגם שידוע היה כי לא ניתן לעשות דבר . דומה הדבר לאנשים הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית אשר מאמצים התנהגויות טקסיות כמו נעילת הדלת עשר פעמים בדרך מסוימת או שטיפת ידיים אובססיבית . כאשר החרדה מתגברת, בהיעדר עוגנים להיאחז בהם, ובה בעת הנהגות קורסות ואין גורם בין-לאומי שנוטל פיקוד, פועלים טקסים אלו לסילוק המחשבות הטורדניות, ולסיפוק תחושת ביטחון . הסוגיות שזכו לכותרות ולשימת הלב של הציבור בתקופת המשבר היו העלויות הכלכליות למול הסיכון לקריסת מערכת הבריאות . אבל המשבר אינו רק מבחן לכלכלה ולחוזק המערכת החיסונית . המשבר הוא, בעיקר, מבחן לחוסן נפשי, והמדינה לא נערכה לתת מענה לסוגיה זו . פלח גדול מהאוכלוסייה חווה בדידות נוראית מראשית פרוץ המשבר, וההשפעות של תחושת הבדידות והמצוקה על הנפש יימשכו זמן רב לאחר החזרה לשגרה . אחד מהגורמים המסייעים בהתמודדות עם תחושת הבדידות הוא אינטראקציה בין-אישית אשר משפרת את מצבנו הנפשי גם כאשר מדובר בקשרים לא עמוקים ומשמעותיים . לעתים, אפילו שיחת חולין, או שיחה אגבית ברכבת או בתור לקופת חולים, ממתנת תחושה של בדידות . במשבר הזה נמנעו מאיתנו הגורמים הממתנים . הבידוד והריחוק החברתי הנדרשים על מנת לבלום את המגפה, נהפכו למגפה עצמה ופגעו פגיעה אנושה במערכות התמיכה החברתית שהן הבסיס לקיומנו . כתוצאה מכך אחד מהכוכבים הראשיים של המשבר הוא ה"זום" ( וטכנולוגיות נוספות לשיחות וידאו רבי משתתפים ) , אמצעי שאפשר לנו להמשיך ולתקשר בעוד שאמצעי האינטראקציה האחרים נאסרו . מגפת הקורונה הביאה להעברת חיינו החברתיים, העסקיים והרומנטיים אל העולם הווירטואלי . פגישות עסקים, מפגשים חברתיים, מפגשי היכרויות ואף ישיבות ממשלה, נערכים כולם באמצעות שיחות וידאו . הטכנולוגיה הזו אפשרה לנו להמשיך ולתפקד, אך התלות הכמעט מוחלטת בטכנולוגיה הראתה לנו דבר נוסף
|
|