|
|
עמוד:10
10 מרד הפריפריות החיבור הזה מוקדש למאמץ אחד : לנתץ את האזהרה הבאה מהמרכז . כפי שאברהם ניתץ את אלילי אביו . להביא את בני העניים לרסק את אזהרת אנשי המרכז . לא לפחד מהמהפכה . שמהם תצא תורה . "יש עניין שהכול יתהפך לטובה" . משבר הקורונה מתפקד כחושף וכמאיץ תהליכי עומק בחברה הישראלית . שבר מרכזי, לתפיסתי, הוא שבר יחסי הכוח בין מרכז ופריפריות . הוא משפיע עמוק על הכלכלה ועל החברה בישראל, באופנים ישירים ועקיפים . החיבור הזה הוא התבוננות על הדרך האישית והפוליטית שעברתי בשנים האחרונות עם מבט קדימה . נוסף על כך, הוא גם תולדה של מפגש מתמשך ביני ובין חברי, אביב שניר . מי אני ? אבי דבוש, תושב שדרות ואב לשניים . נולדתי וגדלתי באשקלון, במשפחה דתית-ימנית-מזרחית . לקח לי זמן להבין שגדלתי בפריפריה חברתית וגיאוגרפית . אדם צריך לצאת מהבועה שלו כדי להבין אותה . את חיי המקצועיים, לאחר השירות הצבאי, התחלתי בשדה החינוכי . התנדבות עם ילדים הסובלים מאוטיזם הובילה אותי למסע שבסופו הקמתי וניהלתי מסגרת חינוכית לנערות ולנערים אוטיסטים כבר בגיל 23 . לאחר סיום הפרק הזה, התוודעתי לעולם הפוליטי מהצד האזרחי . הובלתי במשך שנים מאבק אזורי מוצלח כנגד הקמת תחנת כוח פחמית מזהמת נוספת באשקלון . זה היה בית ספר מופלא, קהילתי, פוליטי, חברתי וסביבתי . שם התחלתי להבין את התהום הפעורה בין מרכז ופריפריות . השאלה שנשאלתי במדרחוב באשקלון, "מה, אתה אשכנזי שאתה מתעסק בדברים כאלה ? " פתחה לי את הראש . בסופו של המאבק הצלחנו, תושבי האזור ( אשקלון, שדרות, חוף אשקלון, שער הנגב ועוד ) , בליווי של שלושה סטודנטים מארגון "מגמה ירוקה", לקדם מהלך שבלם תוכנית מזיקה של מיליארדי שקלים . לאחר שליוויתי את משתתפי תוכנית ויסקונסין באמצע העשור הראשון של האלף הנוכחי, האישי הפך פוליטי . הבנתי שהסיפור של
|
|