|
|
עמוד:12
12 שרון בר-דוד ואורנית אבידר מדינות אפריקה, גם הן הועמדו בלחצים דומים מצד המערב לדמוקרטיזציה וליברליזציה של השוק . מבחינה פוליטית, בשנים 1994 - 1998 התקיימו ב- 29 ממדינות אפריקה בחירות דמוקרטיות ראשונות ( 1999 Ottaway, ) . מבחינה כלכלית, בשנות השמונים והתשעים, ממשלות אפריקה לוו מִלווים מהבנק העולמי אשר הותנו ביישום כלכלה ניאו-ליברלית ורפורמות דמוקרטיות שכונו "התאמה מבנית" ( Structural Adjustment ) . המשמעות היא שתנאי המִלווים לא התירו השקעה בתשתיות, בחינוך, ברווחה ובבריאות, וההנחה הייתה שהשוק הפרטי שיתהווה ידאג לתחומים אלה . אולם מדיניות זו איננה מתאימה למדינות מתפתחות, ובפועל העמיקה את הפערים הסוציו-אקונומיים לאחר שאוכלוסיות שלמות נותרו ללא רשת ביטחון סוציאלית ( 1999 Mkandawire & Soludo, ) . על רקע זה, אפריקאים רבים חשו אכזבה רבה מהרפורמות וסברו כי המודל שנכפה על ידי המערב איננו מתאים לתנאים המאפיינים את מדינותיהם, ולכן החלו לתור אחר מודל פיתוח אלטרנטיבי . ב- 1994 הקימה סין את בנק הסיוע הבין- לאומי הראשון שלה, Export Import Bank או בקיצור EXIM , שהציע מִלווים למדינות מתפתחות בתנאים נוחים וללא התניות כלל לרפורמות . רבות ממדינות אפריקה נשאו עיניהן בהשתאות לעבר "האחות הגדולה סין" וביקשו ליישם את "מודל הפיתוח הסיני" שהביא לצמיחה כלכלית כה גדולה בפרק זמן כה קצר ( 2009 Van Dijk, ) . שאלת מידת ההתאמה של מודל הפיתוח הסיני למדינות אפריקה היא סוגיה מורכבת שבה דנים חוקרים רבים ונראה כי רק ימים יגידו האם מודל זה יביא את כלכלת אפריקה לכדי פיתוח ושגשוג . כך החלה מגמת התקרבות הדרגתית ומתמשכת ביחסים בין סין לאפריקה — בעוד שסין חיפשה אחר שותפות ולגיטימציה בין-לאומית, תרו מנהיגי אפריקה אחר משאבים כלכליים לטובת תוכניות פיתוח כלכלי אשר ייתנו מענה לצרכים סוציאליים ולצמצום פערים בחברה מבלי לערוך שינוי משטרי מהותי המאיים על בסיס כוחם, וזאת על רקע האכזבה ממדיניות ההתאמה המבנית ( Bräutigam, 2010 ) . סין ואפריקה מיסדו קשרים שהרחיבו והעמיקו מדי שנה . לפיכך, חשוב להבין מהן המוטיבציות של כל צד לפעול ולשתף פעולה, אילו אינטרסים משרתים היחסים הללו, ומהן התוצאות הרחבות והעמוקות יותר של היחסים . הנוכחות הסינית במרחב האפריקאי — תחומי המעורבות השונים ביבשת אפריקה ניכרת טביעת הרגל הסינית בכל תחום כמעט : החל משיגור חילות שמירת השלום, דרך השקעות, בניית תשתיות, כריית אוצרות טבע, חקלאות ומשק המים ועד לשיתופי פעולה בתחום האקדמיה והחינוך ( 2010 Bräutigam, ) .
|
|