|
|
עמוד:14
14 פתח דבר קיומית שעודנה נוכחת בעולם הרוח ובחיי הנפש . המסע בעקבות המבט מבקש לעקוב אחר גלגוליו של הסיפור מן המקרא והמדרש דרך הספרות בת זמננו אל נפשם של הכותבים והקוראים . תחנתו האחרונה של המסע נדרשת לשאלה הטיפולית התרה אחרי הקשר שבין האיסור להביט לאחור לבין חוסר היכולת לספר סיפור, ומשמעותם לחיי הנפש . ראשיתו של הספר בהתנסויות שחוויתי בעבודתי הטיפולית ובשאלות שהתעוררו בי, שגובשו לעבודת מחקר ולדוקטורט ( בן-ששון 2014 ) שעליהם מבוסס חיבור זה . במהלך שנות עבודתי הטיפולית לכדו עיניי רגעים שבהם נעו המטופלים באזורי גבול . אלה הם רגעים שבהם הנפש מתלבטת בין ההתמסרות למגע עם העבר, לעיתים על חשבון האפשרות להביט קדימה אל העתיד, לבין הכמיהה לנתק מגע עם העבר באמצעות המבט הנחוש קדימה . ברגעים כאלה שמעתי פעמים רבות משפטים שהיו מעין וריאציות על הצו המקראי, כגון "אסור לי להביט לאחור, שמא אמות, אהיה לנציב מלח" . קו הגבול ששורטט דמה ברגעים אלו לחומה בצורה החוצצת לכאורה מפני פוטנציאל המבט הפיזי והרוחני . תשומת ליבי הופנתה לעבר הכוח המצווה, הכוח המציית, ולעבר מה שמתחולל בנפש מול משטרת צווים זו . עניין מיוחד מצאתי בשימור דמותה הקפואה של אשת לוט בשפה ובנפש ובייצוגה הנפוץ חרף אזכורה המקראי המזערי . שאלתי את עצמי שוב ושוב : האם עליי להקשות ולהציע לסדוק את חומת האיסור ? או שמא חומה זאת מייצגת פונקציה מארגנת בנפש ועליי לחזקה דווקא ? מאחר שנדמה ש"האחור האסור" מאיים לעיתים על המתבונן בו, תהיתי : האם ניתן לראות אותו מבלי להביט בו ? והאם יש בכוחו של הסיפור על אשת לוט להציע מבט חדש, אחר ? בתחילה ביקשתי לדון בכך באמצעות מחקר שיתבסס אך ורק על תגובות קוראים לסיפור המקראי . צפיתי שהמפגש בין הקורא בן זמננו ובין סיפור שנשתמר בעוצמה כזו בתוך הקורפוס התרבותי-דתי עשוי להעלות תובנות נוספות שסיפור אקראי אינו יכול להעלות . הצעתי ותיווכתי את הסיפור על אודות אשת לוט לקבוצות אוכלוסייה שונות וביקשתי מהן לעסוק בו . לעיתים הצעתי לחברי הקבוצה לכתוב את תגובתם, ולעיתים הגיבו השומעים תוך כדי שיחה בעל-פה . בשלב ראשוני זה פגשתי כשמונים איש, רובם קשישים, במרכז יום באזור מגוריי . ההזמנה לנקוט עמדה בעניין הפניית מבטה של אשת לוט אל האחור האסור, ומתוך כך "להביט בה" קפואה באחור שלה, עוררה מנעד רחב של זיקות רגשיות ותגובות : אנשים ראו בה אישה הלוקה במחלה מידבקת, דמות בזויה שיש להתרחק ממנה ; אישה הניחנת באיכות בולענית, כשהניצוד נבלע וקורס לחלופין לתוכה ולתוכו ; אישה המשמרת בתוכה "רוחות רפאים",
|
|