|
|
עמוד:12
12 יגיל לוי ועפרה בן ישי עצמה . עניין זה מאפיין לדוגמה את מגמת הפיקוח הציבורי על הצבא בעידן הפוסט-מודרני, ואת הנטייה הגוברת להתמקד בהיבטים הכלכליים של התנהלות הארגון הצבאי ( לוי, 2019 ) . ולבסוף, דווקא המעבר לצבאות מתנדבים תורם לאידיאליזציה של החייל המקריב בניגוד לנורמה הליברלית, המציבה במרכז את החתירה לחיים נורמליים ואת מקסום האינטרס הפרטי, ובפרט כאשר שיעור ההשתתפות הצבאית הולך ויורד ( ראו לדוגמה : 2009 Krebs, ) . על רקע זה הופיעו במערב ( ארצות הברית ובריטניה בעת מלחמות עיראק ואפגניסטן ) גם שיחים בנוסח " support the "troops , המסיטים את השיח הציבורי מן המדיניות הצבאית אל הכוחות עצמם, הראויים לתמיכה בשל הקרבתם הייחודית . שיחים אלו מייצרים דה-לגיטימציה לביקורת על המדיניות הצבאית ( 2009 Stahl, ) . הגרסה המקומית בישראל היא של הצגת החיילים כ"הילדים שלנו" . זרמים אלו הניבו את הסוציולוגיה של ה"צבא ללא אלימות" . שנים חלפו עד שהופיעה עבודתו של רנדל קולינס בשנת ,2008 שלמעשה קרא תיגר על ניתוחים הממוקדים ברמת הפרט ( שמשלו בכיפה עד אותה עת ) והציע ניתוח מיקרו-סוציולוגי של הפעלת האלימות ( 2008 Collins, ) . התפתחות הסוציולוגיה בישראל מבטאת היטב מגמה זו, עם כתיבה לא רבה היוצאת מן הכלל ( לסקירה ראו : לוי, 2020 ) . בדיון זה חשוב להבחין בין מיליטריזציה ובין לגיטימציה לאלימות . הדיון במיליטריזם הישראלי מפותח יחסית . די אם נציין את העבודות החשובות של ברוך קימרלינג ( 1993 ) ושל אורי בן-אליעזר, ובעיקר ספרו האחרון והמקיף מ ל ח מ ה ב מ ק ו ם ש ל ו ם : מ א ה ש נ ו ת ל א ו מ י ו ת ו מ י ל י ט ר י ז ם ב י ש ר א ל ( 2019 ) . אלא שבעוד שהדיון במיליטריזם עוסק בהעדפה התרבותית-פוליטית של השימוש בכוח, לגיטימציה לאלימות רחבה ממיליטריזציה מן הסיבות הבאות : ( 1 ) היא מתייחסת למכלול תהליכים שאינם רק תרבותיים ( לדוגמה, גם משפטיים ) ; ( 2 ) היא מתייחסת לתהליכים שהם לא רק ישירים ומפורשים אלא גם עקיפים ( לדוגמה, תהליכים המחוללים דה-הומניזציה של האויב ) ; ( 3 ) היא מתייחסת לתהליכים שהם לא רק אקטיביים אלא גם פסיביים ( דוגמת תהליכי הכחשה של אלימות ונטורליזציה שלה ) ; ( 4 ) הלגיטימציה לאלימות כוללת גם תהליכים שהם לא רק סטטיים אלא גם דינמיים, הפועלים להצדיק באופן עקרוני או נסיבתי, בהצלחה זו או אחרת, מדיניות מסוימת . תהליכים אלה מתפתחים ממוסדות המדינה כלפי מטה וההיפך, בצבא ( לאורך כל שדרת הפיקוד ועד לרמת החייל / ת ) ומחוץ לצבא ; ( 5 ) הלגיטימציה משתקפת גם בתוצר ההתנהגותי הסופי ( כמו ציות ) ולא רק באמונות המוטרמות . במילים אחרות, הלגיטימציה לאלימות עוסקת באופן שבו תרבות פוליטית מיליטריסטית מיתרגמת, בצורה מפורשת או משתמעת, לתמיכה באלימות או להשלמה עם קיומה .
|
|