מבוא: לגיטימציה לאלימות — מדוע חשוב לחקור אותה?

עמוד:9

מבוא : לגיטימציה לאלימות 9 מסומנת כאידיאולוגיה ( 508 – 496 . Žižek, 2008, pp ) . ההסוואה של האלימות המודרנית נובעת אפוא מעיגונה במערכת הלגיטימציה המצדיקה את קיום המדינה ואת מנגנוני השליטה הארגוניים העומדים לרשותה, אשר מתבססים על יסודות לא-אלימים לכאורה ( 139 . Malešević, 2017, p ) . הפענוח כיצד הפכה הלגיטימציה לאלימות לחלק טבוע במדינה ובמנגנוניה, ומהו התפקיד שהיא ממלאה ביחסי העוצמה החברתיים והפוליטיים בפתח המאה העשרים ואחת, אינו רק מהלך מחקרי חשוב, אלא אף חובה חברתית . הצורך לחקור את הלגיטימציה לאלימות הופך לרלוונטי יותר בעידן שבו אנו חיים . שלושה היבטים מרכזיים לכך משתקפים בספר, והיבטים רלוונטיים נוספים להמשך סדר היום המחקרי מוצגים בסוף הפרק הנוכחי . ראשית, "המלחמות החדשות", ההמשגה של המלחמות שהמערב וישראל מעורבים בהן מסוף המאה העשרים, הן מלחמות שבהן מעורבים אזרחים, תוך טשטוש ההבחנה בין חזית לעורף ( ראו בן-אליעזר, 2012 ) . הפגיעה באזרחים מעניקה משנה חשיבות לחקר הלגיטימציה לפגיעה שכזו או לאיום בה ; שנית, הצורך בהצדקת אלימות מתעצם ככל שמתרחבת הנגישות של אזרחים לקבלת החלטות ( . Malešević, 2010, pp 10 – 9 ) . בעידן הפוסט-מודרני התעצם תפקידן של הרשתות החברתיות בעיצוב הלגיטימציה, וראוי לחקור כיצד נעשה בהן שימוש והאם תהליך הלגיטימיזציה משתנה עקב כך . בישראל הייתה זו פרשת אלאור אזריה ( 2016 ) שהעניקה משנה תוקף לפרספקטיבה זו ; שלישית, עשרות שנים לאחר שהתייצב הרכבם החברתי של הצבאות על גברים בני מעמד הביניים ומטה, מאז סוף המאה העשרים הרכב זה מתגוון עם הגברת שילובן של נשים במערך הלוחם של הצבאות . תהליך זה מביא אותנו לחקור את התפקיד של מגדור החוויה הצבאית ביצירת הלגיטימציה לאלימות, לרבות על רקע מתחים המתפתחים בין המגדרים ביחידות הלוחמות ועצם מאבקן של נשים לשרת כלוחמות, תופעות המוכרות בישראל של שנות האלפיים . למרות זאת, חקר הלגיטימציה להפעלת אלימות — בין מדובר בהצדקה עקרונית לכינון מבנה כוח הנשען על הפעלת אלימות, ובין בהצדקה של הפעלה מאורגנת בפועל של כוח פיזי כלפי האויב— אינו בולט במחקר הסוציולוגי על צבאות, ולא רק בישראל . בישראל הלין אורי בן-אליעזר ( 2017 ) על היעלמותה של המלחמה מן הסוציולוגיה הצבאית, הפוליטית וההיסטורית, ועוד לפניו הלין יהודה שנהב ( 2008 ) על התעלמותם של מרבית הסוציולוגים בישראל מן הכיבוש . ואולם, היעלמותה של האלימות עצמה היא משמעותית לא פחות . לא רק הדיון במחוללי המקרו של המלחמה נעדר מן המחקר, אלא חסר גם דיון במחוללי ההתנהגות האלימה של החיילים ברמת המיקרו . התנהגות אלימה של המדינה מיתרגמת להתנהגות אלימה של חיילים, וללא תרגום כזה לא תוכל האלימות המדינתית להתקיים .

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר