הקדמה

עמוד:10

10 הערבים והשואה הישירה ביותר מהקמתה של מדינת ישראל , קרי מדינות המזרח הערבי . אל מדינות המגרב , בצפון אפריקה , התייחסתי בדרך אגבית יותר . אך על אף ההגבלה הזאת , הספרון הדק שראיתי בתחילה בעיני רוחי תפח לכדי כרך עבה . הדיון בתקופת השואה - שנות השלושים והארבעים - תופס יותר ממחצית הספר . נתתי כאן פרשנות מורחבת למונח " שואה ", שכוללת לא רק את התקופה שלאחר ינואר 1942 - שלב ההשמדה השיטתית שנקרא בפי הנאצים " הפתרון הסופי " - אלא את כל שנות רדיפת היהודים , בגרמניה ולאחר מכן במדינות שנכבשו בידי הנאצים , תקופה שהחלה עם עליית היטלר לשלטון בשנת 1933 . ישנן כמה סיבות שבגינן הענקתי לשנים האלה קדימות על פני העשורים שלאחריהן . ראשית , הן ניצבות בלב לבה של המחלוקת ההיסטורית שניטשה בקרַב הנרטיבים . ) כאשר לא הייתה לי גישה למקורות שניוניים טובים , בחנתי מקורות ראשוניים . ( שנית , השנים שבין תום מלחמת העולם הראשונה לתום מלחמת העולם השנייה היו התקופה שבה התעצבו הזרמים האידיאולוגיים העיקריים של מדינות ערב ; צורות ההתייחסות המגוונות שלהם אל השואה מעידות היטב על טיבם של זרמים אלו . אשר על כן , הספר מספק מיפוי אידיאולוגי של העולם הערבי - ולעניות דעתי ערכו טמון בכך לא פחות משהוא טמון בנושא העולה משמו . ולבסוף , דיון פרטני בגישות שהתפתחו כלפי השואה בששת העשורים שחלפו מאז היווסדה של מדינת ישראל אינו אפשרי כאן , מהסיבה הפשוטה שדיון כזה ימלא כמה וכמה כרכים . עליי להבהיר כי לא קראתי לספרי הערבים והשואה משום שאני שותף להשקפה המגוחכת שלפיה לא היו לנאצים שותפים נאמנים יותר מן הערבים ברדיפת היהודים . אינני טוען אפילו ש " הערבים " היו שותפים לפשע , באופן פעיל או סביל , כפי שהיו 3 ואולם , בעקבות המפעל הציוני וההגירהקבוצות אוכלוסייה רבות באירופה . היהודית לפלסטין המנדטורית , הערבים הושפעו עמוקות מהשואה , ושאיפתי העיקרית היא לעמוד על מורכבות יחסם כלפיה . אין ספק כי בעולם הערבי רווחות לא מעט גישות נתעבות כלפי השואה ; אך באותה המידה , גם בישראל ובמערב רווחות פרשנויות מעוותות עד גיחוך של התגובות הערביות לשואה . מטרתי היא לפתוח ערוצי מחשבה שיאפשרו להתעלות מעל החשיבה הקריקטורית להחריד שמאפיינת את הדיון בסוגיה , חשיבה שמושתתת על אי-הבנה הדדית ומלובה על ידי שנאה עיוורת . ודבר אחרון - אמנם מן הנמנע להציג סקירה מקיפה של התגובות הערביות לשואה , אך אני סבור כי חקירה ממוקדת וצרה יותר של תפיסות הפלסטינים בעניין 3 . בדיוק לרמיזות כאלה התנגד , ובצדק , המנהיג הפלסטיני וחבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה , בדחותו את הקישור שנוצר בין הערבים לשואה כשהוכנסו לאותו המשפט . עם זאת , הוא הפריז כשטען שהדבר שקול ליצירת קישור בין האינדיאנים לבין השואה . ראו בשארה , " הערבים והשואה " .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר