|
|
עמוד:13
אין עם אשר יסוג מחפירות חייו 13 מפשט . ב . מן המסמן שמסמן אותו , שהוא מילה או צירוף מילים , פיגורטיבי או לא , שבאמצעותו מצביעים על המסומן שבו מדובר . ובלשונו של ריצ ' רדס , מאבות ה " ביקורת החדשה " ) new cri t icism ( , מן ה- Tenor , הנושא , האובייקט שבו מדובר ומן ה- Vehicle , שהוא האיבר הפיגורטיבי המושאל , אותו מדמים לנושא ) 96 : 1965 Richards ( . המרחק בין הנושא T ) Tenor ( לבין הדומה אליו ה- V ) Vehicle ( קובע את האפקט שיש לאימאז ' על הקורא או על המאזין , בין אם הוא מטפורי , בין שאינו כזה , בין שהוא גלוי , בין שהוא מובלע . המרחק הזה קובע את אופן הקליטה והתגובה של הקורא או המאזין . אין מדובר במרחק פיסי אלא במרחק או בריחוק המקובל כקונבנציונלי בין V-ל T-ה בתרבות הלשונית , כפי שהוא נתפס על ידי הציבור . כך למשל באימאז ' המטפורי : את ) T ( " פָּרַחְתְּ אֵלַי שֵׁנִית מִמִּדְבְּרוֹת הַצַּעַר כִּצְרוֹר וְרָדִים ) V ( לוֹהֵט " ) גורי , " בשוב ", 1949 : 15 ( האהובה מדומה לצרור ורדים פורח בלהט . ניתן לומר שהמרחק בין ה " את " האהובה שהיא T-ה המרכזי של הטקסט לבין צרור הוורדים הלוהט , שהוא V-ה , הוא קטן משום שהוא מֻכָּר כמוסכמה ספרותית . תוך כדי כך משתלבות כאן מטפורות משניות שגם בהן המרחק הקונבנציונלי בין הנושא ) T ( לדומה אליו ) V ( הוא כמעט סטנדרטי : " את פרחת ) כמו ורד ( " ; " מדבריות הצער " ) הצער הוא כמו מדבר ( ; " צרור ורדים לוהט " ) כמו אש ( . אהובות לאין ספור בהיסטוריה הושוו לוורדים או לשושנים , לפחות מאז שיר השירים : " אֲנִי ) T ( חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן ) V ( שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים ) V ( , כְּשׁוֹשַׁנָּה ) V ( בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי ) T ( בֵּין הַבָּנוֹת " ) שיר השירים ב 2 ( . לעומת אלה המטפורה האלתרמנית מן השיר " ערב בפונדק השירים הנושן וזמר לחיי הפונדקית ", המדמה את הדרה של הפונדקית להדר הפילים : " כִּי נֶהְדַּרְתְּ , פונדקית ) T ( , מֵהֲדַר הַפִּילִים ) V ( " ) אלתרמן 1972 : 13 ( , מפגין ריחוק אין סופי מבחינה קונבנציונלית משום שאולי לראשונה בהיסטוריה מדמה המאהב את הדרה של אהובתו להדר של עדר פילים ואפילו אינו מסתפק בהדרו של פיל אחד בודד . מדובר בפריצת כל מוסכמה פיגורטיבית קונבנציונלית מוכּרת . בדוגמא הראשונה , יש לנו " מוקד רך " או " מאוחד " כלומר פער קונבנציונלי מינימלי בין T-ה לבין V-ה . פער שאינו מעודד את מודעותו של הקורא לסתירות הלוגיות המתקיימות במטפורה או באימאז ' שכן נערה לעולם לא תהיה דומה לפרח . לעומת זאת , בדוגמא האלתרמנית " המוקד הוא מפוצל " או " חד ", מפני שהוא מאתגר את הקורא שאינו מורגל בהשוואה " מופרכת " מעין זו שמחייבת אותו להשתהות אצל הנושא ואצל הדומה אליו כדי לתהות על המשותף בין השניים , שזיווגם נתפס לו כהזוי לחלוטין . המודעות לריחוק בין הנושא ) T ( לבין עיצובו הטקסטואלי ) V ( מיטשטשת ומתרככת במוקד המאוחד , הרך , ומתחדדת במוקד המפוצל , החד . המוקד הרך ,
|
|