|
|
עמוד:9
אין עם אשר יסוג מחפירות חייו 9 המחקר המוצג בזאת לפני הקורא הוא מחקר שיטתי ראשון של שירי הזמר ההמנוניים של היחידות הלוחמות של העם היהודי מראשית שנות ה- 30 של המאה ה- 20 ועד ראשית שנות ה- 2000 של המאה ה- 21 . הדיון ממוקד בשירי זמר המנוניים , פורמליים ובלתי פורמליים , מתוך הנחה שטקסטים אלה , מעצם טבעם הַסּוּגָתִי , אמורים לשקף את הקונצנזוס הלאומי הרחב ביותר , כפי שהמחברים וצרכניהם מבינים אותו , או שהיו רוצים לראותו ממומש בזמן ובמרחב הציבורי בן זמנם . אי לכך הם משרתים שתי מגמות בו זמנית : הם מבקשים להתוות דרך קונצנזואלית לנמעניהם ואפילו לכפות עליהם את הדרך הזו . בתור שכאלה הם טקסטים כוחניים המשדרים ומטפחים " סדר יום " חסר פשרות . מצד שני הם גם טקסטים פתייניים , ציידי לקוחות , שמתפקדים כ " חלונות ראווה " לארגונים הצבאיים והצבאיים למחצה שאותם הם משרתים ואת " סחורתם " הם מבקשים " למכור " לעוברים ולשבים . משמע , שירי הזמר שיידונו אינם רק משקפים , כל אחד בזמנו ובמקומו , את רוח היחידות הלוחמות ואת האתוס שלהן , אלא גם מבקשים לנסוך בנמענים את הרוח הנכונה הדרושה לביצוע משימותיהן ולגייס את כוח האדם הדרוש להן . ההתבוננות בטקסטים אלה יכולה להאיר כמה עניינים מרכזיים הנוגעים לזמן ולמקום הארצישראליים לאורך ציר הזמן הנדון כאן : מהו האתוס הקונצנזואלי שהם משקפים או מבקשים להשליט . מה ניתן ללמוד מהם על השינויים בקונצנזוס הלאומי לאורך ציר הזמן . מהם השינויים שעברו על הלך הרוח הלאומי בכלל ושל היחידות הלוחמות בפרט , בכל מה שנוגע למקום ולזמן הארצישראליים . באיזו מידה הם אכן משקפים הלכי רוח בתודעה ובמצב הרוח היחידתי והלאומי לאורך ציר הזמן . מהי זיקתם למגמות מרכזיות המסתמנות בשירה העברית , הקנונית , בת זמנם . באיזו מידה ניתן למצוא בהם שינויים בהלכי הרוח של הציבור על הלוחמים ביחידות הקרביות . מה תפקידו של כל אחד משירי הזמר שנתקבלו , פורמלית או לא , כהמנונים בקרב היחידות הלוחמות . מהו סדר העדיפויות של היחידה שבה מדובר . מהי התדמית ששיר הזמר ההמנוני מנסה להחצין ללוחמים ולציבור הרחב . באיזו מידה הם נוטלים על עצמם את עול סימון הדרך ו / או מסתפקים בתפקיד חלון ראווה מיחצ " ן .
|
|