|
|
עמוד:12
גילי הרטל 12 מתחילת שנות התשעים של המאה ה- 20 התבגרה קהילת הלהט״ב בישראל, קיבלה הכרה משפטית, המשיכה לפתח את רשתות העזרה העצמית וההדדית וגם החלה למסד ארגונים חברתיים ופוליטיים . הקהילה הגאה מקיימת בכל שנה אירועי גאווה ומצעדי גאווה בערים המרכזיות . בשנים האחרונות מתקיימים אירועים גם בערים קטנות, ובהיקף קטן יותר באזורים כפריים . אמנם בתחילת המאה ה- 21 החוק בישראל אינו מכיר בנישואי גאים, אך יש הכרה במערכות יחסים להט״ביות . בשלושים השנים שבין 1990 ל- 2020 תפסו להט״ב בישראל מקום בולט בערוצי הטלוויזיה ובתקשורת ואף במרחבים בעלי משמעות סמלית בחברה כמו הצבא ( . ibid ) . הדבר מעיד על שני זרמים מרכזיים בשיח להט״בי בישראל, שיש להם השפעה מרחיקה לכת על המטרות, על סדר היום, על הפרקטיקות, על ההישגים ועל הרשתות של תנועות חברתיות להט״ביות : עמותיזציה והומולאומיות . שני אפיקים אלו משורגים בנאו-ליברליזם הישראלי ומשפיעים על היכולת של תנועות להט״ביות ליצור שינוי חברתי ולהניע אותו . עמותיזציה להט״בית עמותיזציה היא תהליך שבו ארגוני שטח, תנועות חברתיות ומסגרות אחרות של סולידריות קהילתית, מוחלפים במוסדות ובעמותות, כלומר ארגונים ללא מטרת רווח ( ; 1999 Alvarez Marwell 2004 ) . ארגונים אלו יוצרים חברה אזרחית שתלויה במוסדות הממשל, העיר או הממסד, וכך נוצרת תרבות אזרחית אשר פועלת בתוך מסגרת שתלויה בשוק החופשי ובקבוצות אינטרס ( גוטוויין 2001 ; . Marwell ibid ) . ככלל, אפשר לומר כי חברה אזרחית כזו חסרה יכולת להתנגד לפרקטיקות של נורמליזציה או לחתור תחתן ( בן אליעזר 1999 ; . Marwell ibid ) . תנועות להט״ביות בישראל הן חלק מהמגמה העולמית של עמותיזציה, שבה זהות לאומית ומתן שירותים חברתיים משולבים בתוך ארגונים ותנועות כחלק מהממשליות הנאו-ליברלית ( 2016 Benjamin ) . ב- 2020 היו כשלושים ארגוני להט״ב בישראל, רובם בתל אביב . סיווג של ארגוני להט״ב בישראל חושף חמש קטגוריות מרכזיות ( מורנו 2011 ) : הראשונה, ארגוני סִנגור שמטרתם שינוי מדיניות, כמו האגודה למען הלהט״ב או הבית הפתוח . השנייה, ארגוני תמיכה מקצועיים שמעניקים תמיכה רגשית, חברתית, רפואית ומקצועית דוגמת פרויקט גילה להעצמה טרנסית, שעוזר לטרנסג'נדרים במציאת מקום עבודה ומקום מגורים, וארגון איגי — ארגון הנוער הגאה או ארגון חוש״ן ( חינוך ושינוי ) שעוסק בהסברה במערכת החינוך ( בתי ספר, גני ילדים וכדומה ) . השלישית, קבוצות זהוּת, לרוב לא ממוסדות . אלו הן בעיקר הקבוצות הדתיות דוגמת חברותא — ארגון הומואים דתיים, ארגון בת קול ללסביות דתיות או ארגונים פלסטיניים כמו אלקאוס ( הקשת ) — ארגון להט״ב פלסטיני, או ארגון אסוואת ( קולות ) , שהוא ארגון פמיניסטי של נשים קוויריות פלסטיניות . ארגונים אחרים בקטגוריה זו הם הקבוצות הא-מיניות ואף קבוצות ביסקסואליות . הרביעית, ארגונים מקומיים וארגוני סטודנטים ( אחווֹת גאוֹת ) , והחמישית,
|
|