|
|
עמוד:10
גילי הרטל 10 בתל אביב, ובערים גדולות אחרות יש תנועות קטנות יותר בהיקפן ובפעילויותיהן . במאמר זה אני בוחנת תנועות חברתיות להט״ביות בישראל בתקופה של תהליך גלובלי של עמותיזציה ( NGOization ) , תהליך שארגונים מספקים בו שירותים חברתיים ומאמצים את הזהות הלאומית כחלק מממשליות נאו-ליברלית ( 2016 Benjamin ) . כחלק מתהליך העמותיזציה, מאז 1988 התהליך המרכזי בפוליטיקה הלהט״בית מאופיין בפוליטיקה של היטמעות ( אסימילציה ) והומולאומיות : שילוב של היטמעות ונורמטיביות עם הכלה לאומית . במאמר אעסוק בתהליכים שחלו בתנועות חברתיות להט״ביות ואראה כי תנועות להט״ביות שמשתתפות בתהליך הפוליטי נהנות מעידוד הממסד ומאִשרור, ואילו תנועות להט״ביות אחרות מוחות על המדיניות ועל הפוליטיקה הישראליות ופועלות עצמאית, וכך נוצר פיצול בפוליטיקה הלהט״בית . הפיצול חושף את התפקיד המרכזי שהפוליטיקה ההומולאומית ממלאת בתנועות חברתיות להט״ביות בישראל כיום . טענתי היא כי שני הזרמים הדומיננטיים בשיח הלהט״בי שהשפיעו מאוד על התנועות, על המטרות, על סדר היום, על הפרקטיקות, על ההישגים ועל הרשתות הם עמותיזציה והומולאומיות . הכוונה היא לשילוב של אלו בנאו-ליברליזם הישראלי, שהיה בסיס הכוח של התנועות החברתיות הלהט״ביות לכינון שינוי, כלומר הצלחתן של תנועות חברתיות להט״ביות קשורה במידה רבה להסתלקותה של המדינה ממרחבים שהיו בשליטתה, אגב שילוב עם פעילות שמושתתת על השוק דרך קידום תיירות גאה בתל אביב . הניתוח של תנועות חברתיות להט״ביות עוקב אחר אירועים מרכזיים מתחילת שנות השמונים של המאה ה- ,20 שהייתה תקופת התגבשות, אל תוך המאה ה- ,21 תקופה של הומולאומיות . אתגרים חדשים מכוננים כיום את הפוליטיקה ואת מבנה הכוח של התנועות החברתיות הלהט״ביות ואימוצן בידי ממסדים עירוניים והמדינה . נקודת המבט הנאו-ליברלית חושפת כי תנועות חברתיות להט״ביות ממשיכות לעבוד, לצמוח ולהתמסד וכי הן מאמצות פוליטיקה של נורמליזציה . עם זאת, תהליך זה משקף לא את כוחן הרב של תנועות חברתיות להט״ביות אלא את תהליכי ההפרטה של המדינה, המאפשרים לתנועות חברתיות להט״ביות להיכנס לתחומים ולמרחבים שהיו בעבר באחריות ובשליטת המדינה, ולמלא אותן . לפיכך במאה ה- 21 הערך של זהות להט״ב מתכונן באמצעות ההגיונות של השוק והכוח העירוני, ולא באמצעות תנועות חברתיות להט״ביות, והדבר משקף את 1 המונח 'פוסט-הומולאומיות' . 1 המאמר מבוסס על עבודת הדוקטור ומחקר הבתר-דוקטורט של המחברת, בשנים 2011 - 2017 . עבודת הדוקטור בחנה פוליטיקה של גאווה ובוּשה בארבעה מרחבים ארגוניים : המרכז הגאה בתל אביב, הבית הפתוח בירושלים, פעילות גאים בגליל ( הסניף הצפוני של האגודה, 2001 - 2013 ) ופעילות הצוות לקידום הקהילה הגאה במועצה אזורית אשכול . מחקר הבתר-דוקטורט בחן את הכלכלה הפוליטית של התיירות הגאה בתל אביב . שני המחקרים האתנוגרפיים התאפיינו בתצפיות משתתפות, בראיונות מובנים למחצה ובאיסוף חומרי ארכיון ומסמכים רלוונטיים מהתקשורת המודפסת והדיגיטלית . ראו : הרטל ,2015 2017 ; הרטל וששון-לוי 2019 ; ; 2019 2016, Hartal Hartal and Misgav 2020 ; Hartal and Sasson - Levy 2016, 2018 .
|
|