שער ראשון חינוך דמוקרטי

עמוד:14

14 | לקפוץ בחבל טרזן : מסע בין חינוך דמוקרטי לדמוקרטיה רביב : בהחלט . ההיסטוריה מרתקת, אך מרתקת ממנה היא הזירה העכשווית - זו שאני מחנך ומתחנך בה, שילדיי צומחים בה, שמתעצבת בה החברה שלנו ( המקומית והאוניברסלית ) . בפתיחת הדיון בתקופתנו ברצוני להעמיק בהגותו של מחנך מתחילת המאה ה - 20 דווקא, שכבר הזכרתי, ג'ון דיואי, משום שהגותו רלוונטית מאוד לזמננו . בספר דמוקרטיה וחינוך ( דיואי, 1916 / 2000 ) ביטא דיואי את הדבר אשר אני תופס כמהות הקֶשר בין חינוך לבין חברה ותרבות דמוקרטיות . לדבריו, חברה דמוקרטית היא חברה השוקדת על השתתפותם של כל חבריה בטובה בתנאים שווים . ומבטיחה את ההסתגלות הגמישה של מוסדות החברה על ידי האינטראקציה בין מִגוון ההיבטים של החיים החברתיים . בהתבסס על הגדרה זו טען דיואי שבחברה דמוקרטית החינוך צריך לעורר בלומדים עניין אישי ביחסים ובעשייה הבונים את החברה . על החינוך להטמיע בקרב הלומדים הרגלי חשיבה המבטיחים ששינויים חברתיים יצמחו מתוך שיח . בדברים אלו הקדים דיואי את התפיסה של הדמוקרטיה ההשתתפותית, תפיסה שהפכה רווחת בדיון על אודות הדמוקרטיה החל משנות השישים של המאה ה - 20 . תפיסה זו מנוגדת לעקרונות הדמוקרטיה האליטרית ( שלטון האליטות ) , מונח אשר טבע יוזף שומפטר בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה . הדמוקרטיה האליטרית גורסת שרוב האזרחים אדישים ופסיביים . לפיכך על השלטון להיות בידי האליטה, שכן העם "אינו יודע מה הוא רוצה" ( 2007 , Carayannis & Ziemnowicz ) . לעומת זאת לפי הדמוקרטיה ההשתתפותית, יש לקרב את האזרחים לשלטון ולעשות מאמץ גדול לאפשר להם להיות חלק מהקהילה ולחוש תחושת אחווה . על הדמוקרטיה להיות דרך חיים, ולא רק אמצעי לשמירה על הסדר ולמינוי נציגים : רק באמצעות שותפות פעילה בשלטון יוכל האדם לעצב את גורלו ( הרמן, 1995 ) . הצעתו של דיואי היא אפוא אמצעי לעשיית החזון ההשתתפותי ( של הדמוקרטיה ואזרחיה ) למציאות . הפדגוגיה הדמוקרטית היא האמצעי למימוש החזון הדמוקרטי ; היא עושה זאת באמצעות מתן מענה המתבסס על שלושת עקרונות הדמוקרטיה לשלוש שאלות : מהי למידה ? מיהו לומד ? מיהו מלמד ? נל נודינגס : פילוסופית פמיניסטית בתחום החינוך . מנסחת גישת "הדאגה האכפתית" הקוראת לאחריות אוהבת של המחנך ללומדים . תאוריית האינטליגנציה הרגשית של גולדמן : לפי התאוריה, סגולות של מודעות עצמית, שליטה בדחפים, התמדה, דבקות במשימה, מוטיבציה, אמפתיה וכשירות חברתית יוצרות אינטליגנציה רגשית, המתקיימת לצד האינטליגנציה השכלית המוכרת . אינטליגנציה רגשית גבוהה אופיינית לאנשים המממשים את עצמם בחיים .

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר