|
|
עמוד:9
שער ראשון : חינוך דמוקרטי | 9 הזו מצוי במשל המערה של אפלטון . המשל מופיע בחיבור "המדינה", חיבור שאפלטון מציע בו שלטון אנטי-דמוקרטי בעליל . עם זאת, הוא מבטא בחדות את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ושל הפדגוגיה הדמוקרטית : הבעת דעה והטלת ספק של המשתתפים בדיאלוג כדי לחתור ביחד אל האמת . האמת של החקירה הפילוסופית היא שיוצרת את האחווה בין חברי הקהילה הדמוקרטית ( אפלטון, 390 לפנה"ס / 9791ב ) . לפי משל המערה, על המחנך מוטלת החובה הקשה של הבאת האדם להטיל ספק בדבר הנראה לו כאמת . אפלטון הסביר כי הדבר נעשה תוך כדי מאבק בנטייתו הטבעית של האדם לשמר את האשליה שהוא חי בה . את הבורוּת החמימה של האדם דימה אפלטון לצללים המוטלים על הקיר האחורי של מערה חשוכה . הפילוסוף ( המחנך ) מקיץ מהאשליה המתגלמת בצללים, יוצא מן המערה אל אור השמש ( כלומר מממש את חירותו ) , ולאחר מכן חוזר אל המערה כדי לשחרר את האסורים האחרים בשם עקרונות השוויון והאחווה . הוא מציג בפניהם את שמצוי מחוץ למערה - האמת, בסיס האחווה של הקהילה הדמוקרטית . המחנך עושה זאת אף שהוא מסכן את עצמו ( כי האסירים האחרים אינם מעוניינים להשתחרר ) . ככלל הדיאלוג הסוקרטי - מבנה זה אשר מאפיין את הדיאלקטיקה של הפילוסוף, הועלה על הכתב בידי תלמידיו של סוקרטס - מבטא באופן מעשי את שלושת עקרונות היסוד של הדמוקרטיה . דוגמה לכך היא הדיאלוג "מנון" אשר מציג שיחה בין סוקרטס לבין מנון, איש עשיר מתסאליה שבא לבקר באתונה . הדיאלוג המתואר בין סוקרטס לבין מנון הוא חופשי ושוויוני ( אפלטון, 390 לפנה"ס / 9791א ) . באמצעות שאלות מנוסחות היטב סוקרטס גורם למנון עצמו להטיל ספק בתפיסה המקובלת בדבר אופן רכישת הידע, ובדרך זו הוא מזמֵן למנון ידיעה של עצמו . רון : אם כן, סוקרטס ואפלטון מאמינים ביסודות העמוקים של הדמוקרטיה כשיטת חינוך, אך לא כשיטת ממשל . רביב : בדיוק . הדיון בדמוקרטיה ובקשר בינה ובין חינוך הוא מורכב, ולעיתים יש בו סתירות פנימיות . לא הבטחתי מסע פשוט . רון : אולי צריך לעשות צעד אחורה ולערוך דיון מושגי קצר . משמעותו המילולית של המונח דמוקרטיה היא "שלטון העם" ( ביוונית : "דמוס" - עם, "קרטוס" - שלטון ) . הדמוקרטיה האתונאית : אתונה העתיקה התנהלה כדמוקרטיה ישירה מאז המאה השמינית לפני הספירה . לפי המודל האתונאי, הקהילה מחזיקה את העוצמה הפוליטית באופן קולקטיבי, והדמוקרטיה מבוססת על שלושה עקרונות : שוויון זכויות פוליטי ( איסונומיה ) , זכות הצבעה שווה באסֵפה ( אִיסֵגוֹרִיָה ) ושוויון בכוח ( אִיסוֹקְרַטִיָה ) . באסֵפה מיוחדת ששימשה כגוף מחוקק וכגוף בוחר, השתתפו כל אזרחי אתונה ( גברים בלבד – הנשים והעבדים לא נחשבו לאזרחים ) . חברי האסֵפה ערכו הצבעות ישירות בנושאים מגוונים, ונושאי תפקידים נבחרו לתקופות קצובות והיוו מעין רשות מבצעת .
|
|