|
|
עמוד:11
פרק 1 : מבוא | 11 הרכיבים הסמנטיים של פועלי קיום, כגון : בנה = 'גרם' 'התהווה' 'יש' ; הרכיבים הסמנטיים של פועלי נתינה, כגון : נתן = 'גרם' 'התהווה' 'ל' . לענייננו, הרכיבים הסמנטיים של פועלי תנועה אלו הם : יצא = 'נע' 'מן' ; בא = 'נע' 'אל' ; הלך = 'נע' 'מן' 'אל' . שיטת ההגדרה הסמנטית של פועלי התנועה יצא - הוציא, בא - הביא, הלך - הוליך מבוססת בספר על הניתוח לרכיבים סמנטיים אוניברסליים, והם מופיעים בנוסחת ההגדרה הסמנטית בין גרש לגרש . שיטת הגדרה זו לקוחה מבית מדרשו של רובינשטיין, כפי שנקט אותה במאמריו הרבים שאוגדו לספר תחביר ומשמעות ( דותן, תשנ"ח ) . כיצד מכתיבה המשמעות את מבנה המשפט ? ביסוד המשפטים הקיימים למעשה בלשון עומדים תכנים יסודיים ( משמעויות ) הקשורים בעצמים שבמציאות, שהדובר מבקש לומר עליהם תוכן מסוים – פרופוזיציה . את התוכן הזה ניתן להציג במספר קטן וסופי של פרופורציות יסודיות : פרופוזיציית קיום ( תוכן על קיומם של עצמים בעולם ) ; פרופוזיציית מקום ( תוכן על מקום הימצאותם של עצמים בעולם ) ; פרופוזיציית בעלות ( תוכן על השתייכותם של עצמים זה לזה ) ; פרופוזיציית תואר ( ציון תוארם של עצמים בעולם ) ; פרופוזיציית משוואה ( תוכן על זהותם של עצמים זה לזה ) . חמש פרופוזיציות יסודיות אלה מכתיבות בלשון דגמי משפטים הידועים כמשפטים שמניים, שמרכיביהם הם צירופים שמניים המייצגים עצמים במציאות . המונח צירוף שמני המופיע בספר מציין כל צירוף מילים שגרעינו שם עצם . למשל, דן הקטן הוא צירוף שמני שגרעינו שם העצם דן ומצטרף אליו שם התואר קטן . להלן נראה כיצד חמש הפרופוזיציות היסודיות מכתיבות את המבנה התחבירי של המשפטים השמניים בשפה . כל אחת מן הפרופוזיציות קשורה במשתתפים : אנשים, עצמים, מקומות . הפרופוזיציה היסודית המציינת קיום של דבר במציאות, קשורה למעשה א . במשתתף אחד, והוא מיוצג במבנה התחבירי באמצעות צירוף שמני אחד . רעיון הקיום עצמו מיוצג במילה יש המסמנת קיום, לדוגמה : "יש גשם" . הפרופוזיציה היסודית המציינת הימצאות של דבר במקום מסוים קשורה ב . בשני משתתפים : האובייקט הנמצא במקום והמקום עצמו . הללו מיוצגים
|
|