|
|
עמוד:8
8 | אני הולך לקרוע את העיר : פועלי תנועה בעברית המדוברת בת ימינו הלך, יצא, בא . הפועל הולך אינו מסמן עוד תנועה ממקום מוצא למקום יעד כמו בדוגמה : השיירה הולכת לאיטה מתל אביב לירושלים, אלא משמעותו היא 'מתכוון' . גם בפעלים לצאת ולבוא נחשפת משמעות חדשה, שונה ממשמעותם המקורית : הפועל יצא במשמעותו המקורית כפועל תנועה מציין עזיבת מקום גיאוגרפי כלשהו, שהוא מקום המוצא, לדוגמה יצא מגבולות הארץ ; הפועל בא כפועל תנועה מציין הגעה למקום גיאוגרפי כלשהו, שהוא מקום היעד, לדוגמה התיירים באו לישראל . בכותר הספר בצירוף לצאת ולבוא נחשפת משמעותם החדשה של יצא ובא : לבלות במקומות בילוי . המשמעות החדשה של כל אחד מן הפעלים הללו, כפי שהיא נחשפת בכותר הספר, היא רק אחת ממגוון המשמעויות שיש להם בעברית המדוברת בת ימינו . לפעמים השינויים במשמעויות מרחיקי לכת עד כדי שינוי בחלק הדיבור שהפעלים מייצגים . כך לדוגמה הפועל בא במשפט "בוא נלך" כבר אינו מתפקד כפועל, אלא כמילת קריאה לזירוז לפעולה . ואכן בספר מוצגות כלל המשמעויות של שלושת פועלי התנועה הללו ושל מקביליהם הגורמים : הביא, הוציא והוליך . נושא הספר – פועלי תנועה בעברית המדוברת בת ימינו - שינויים במשמעות ובחלק הדיבור – ממחיש את הזיקה ההדוקה של חברה ללשונה . צרכים סמנטיים חדשים של הדוברים נולדים בעקבות שינויים ותמורות בחיי החברה ותובעים לעצמם קיום במישור הלשוני ; מילים עוברות תהליך של שינוי סמנטי, והוא הולך ונעשה דומיננטי במילון של החברה ועשוי לגרום גם לשינוי במישור הדקדוקי והתחבירי . צורכי הדוברים גוברים אפוא על הגבול הצורני שמציבים חלקי הדיבור . בין היתר הספר מלמד על אופן הרחבת מילון הפועל של העברית בת ימינו לא בדרך של הוספת מילים חדשות, אלא בשימוש במאגר הפעלים הקיים בה . ספר זה מתמקד בשלושה צמדים מייצגים ונפוצים של פועלי תנועה בעברית ימינו : יצא והוציא ; בא והביא ; הלך והוליך . כך למשל, שתיל ( תשס"ג - תשס"ד : 128 ) מציין כי "הפועל הלך הוא אחד מפועלי התנועה הנפוצים ביותר והפשוטים ביותר בדומה לפועלי תנועה פשוטים אחרים כגון יצא" . בכל אחד מן הצמדים מוצגות המשמעות המקורית של הפעלים, התזוזות במשמעות שחלו בהם, לרבות משמעויות העולות מתוך ניבים שפועלי התנועה משובצים בהם . לצד הניבים מלשון הדיבור והסלנג, מובאים לעיתים גם ניבים
|
|