|
|
עמוד:13
עבודה, הון ושלטון 13 יש המגדירים את רצף ההתרחשויות שאירעו בעשור זה כ"מלחמת 11 אך לדעת כותב שורות אלו, זו הגדרה גורפת למדי, אזרחים", המציבה את הסכסוך המזוין בין השלטון לבין קבוצות הגרילה שהחלו לפעול בסמוך ל"קורדובסו" במרכז ההתפתחות ההיסטורית . רוב רובם של העובדים לא נטלו חלק בסכסוך המזוין ) אם כי יש שתמכו בגרילות השמאלית והפרוניסטית שקמו בסמוך ל"קורדובסו" ב – 1969 ( . באמצעות ארגוניהם ועל ידי שביתות כלליות, הפגנות רחוב והתקוממויות היו עובדים אלה לגיבורי העשור ולאחר מכן לקורבנות של מעשה הדיכוי השלטוני הגדול בארגנטינה במאה ה – 20 . ספר זה בוחן אפוא את התפתחות תנועת העובדים ואת העימות שהלך והחריף בין העובדים לשלטון בהקשרים פוליטיים, כלכליים וחברתיים במהלך עשור מכריע זה בתולדות ארגנטינה . היו אלה עימותים משני סוגים : המתחים שגברו בין השלטון — הן הצבאי והן הפרוניסטי — לבין תנועת הפועלים ) בייחוד אגפיה המיליטנטיים ביותר ( והמתחים בין הפלגים השונים בתוך האיגודים המקצועיים עצמם . שלוש התמורות המרכזיות בעשור זה היו : א . מן הפריפריה אל המרכז : חרף משקלה המכריע של הבירה בואנוס איירס בתולדות ארגנטינה המודרנית, בעשור שהחל ב – 1966 התפתחה תנועת ההתנגדות מן הפריפריה אל המרכז . יש לכך הסבר, מעבר ליריבות המסורתית בין אנשי הבירה ) "פורטניוס" ( לבין תושבי הפרובינציות . דווקא בפריפריה ניכר הגידול המהיר של תעשיות חדישות ) כגון רכב, תעשייה כבדה, מוצרים חשמליים, תעשייה אווירית ופטרוכימיה ( ובייחוד של התעשייה בבעלות החברות הרב – לאומיות . כמו כן, שליטתה של הנהגת האיגודים האורתודוקסית הייתה רופפת יותר בערי הפריפריה .
|
|