|
|
עמוד:9
עבודה, הון ושלטון 9 — התקופה שהחלה עם עלייתו של הגנרל פרון באמצע שנות ה – 40 והסתיימה בהפלתו באמצעות הפיכה צבאית ב – 1955 . בעת שלטונו של פרון תפסו איגודי העובדים מקום מרכזי בחברה ככוח מאורגן . האידיאולוגיה הפרוניסטית אף הציגה את האיגודים המקצועיים כ"עמוד השדרה" של החברה . — התקופה שהחלה עם ההפיכה הצבאית של ,1966 ואשר מצאה ביטוי מרכזי במרד העממי הידוע בכינוי "קורדובסו", והסתיימה בשנת 1976 עם ההפיכה הצבאית, שדיכאה ביד קשה את ארגוני העובדים, מן ההנהגות הארציות בבואנוס איירס ועד לרמות הבסיסיות והמיליטנטיות ביותר : ועדי העובדים ) comisiones internas ( . לכל אחת משלוש התקופות המעצבות, שנמשכו על רצף של יותר מ – 75 שנים בתולדות תנועת הפועלים, דינמיקה משלה ורציונל מעמדי ברור : העשור המעצב בתחילת המאה ה – 20 הציב את מעמד העובדים כגורם בעל משקל בזירות הפוליטית, החברתית והכלכלית בארגנטינה . בתקופה שבאמצע המאה ה – 20 ) העידן הפרוניסטי ( הייתה תנועת העובדים לשותף לגיטימי בניהול ענייני המדינה . ולבסוף, בעשור שבין 1966 ל – ,1976 החלק הפעיל ביותר בקרב העובדים ראה בעצמו לא רק שותף, אלא אף הגורם היחיד שיכול לנהל את ענייני המדינה וכך להנהיג שכבות אחרות לקראת שינוי חברתי מן היסוד — קרי מהפכה ; תהא אשר תהא הגדרתה של מהפכה זו — "שחרור לאומי", "שחרור חברתי" או "סוציאליזם", בהתאם להשקפות השונות . מן הראוי להעניק תשומת לב מיוחדת ל"תחלופה הדורית" בין שלוש התקופות ; כלשון המקורות, "דור דור ודורשיו" . בתחילת המאה היו העובדים ברובם מהגרים, בעלי זיקה ברורה לאידיאולוגיות האנרכיסטיות, הסוציאליסטיות והסינדיקליסטיות . בתום העשור היה הגיוון האידיאולוגי רב עוד יותר : אנרכיסטים
|
|