|
|
עמוד:14
14 יעל הרשקוביץ המשותפת תובע בנייה מחדש של הזהות העצמית ושל הערכים, היחסים והתפקידים שהיו בזיקה לבן או בת הזוג . תהליך זה מעלה את רמת החרדה והלחץ ואף עלול להביא להצפה רגשית 5 הצורך לבסס זהות חדשה מוביל להגדרה מחודשת של מתמשכת . 6 לגיבוש מחדש של זהות עצמית אשר הזהות האישית והתפקודית, עד כה נתלתה בשותפות עם בן הזוג . אירוע הגירושין נחווה כתהליך טראומטי וקשה הכולל חוויה של אובדן ושינויים פסיכולוגיים, פנימיים וחיצוניים . אולם יחד עם זאת, ישנם מחקרים שהראו שתהליך הגירושין טומן בחובו 7 ניתן להסביר תחושות של מיטביות, צמיחה והתפתחות אישית . את הגירושין באמצעות שתי גישות : האחת רואה בגירושין אסון, טראומה, אובדן, הרס, משבר ופגיעה קשה בהערכה העצמית של 8 הגישה האחרת רואה בגירושין הפרט, החווה דחייה וכישלון ; 9 הזדמנות להתפתחות אישית של כל אחד מבני הזוג . ההחלטה להתגרש, המתבססת מטבע הדברים על מידת שביעות הרצון של בני הזוג מהנישואין, קשורה גם ברמת המחויבות של הפרט למערכת הנישואין עצמה המִתרגמת לכוחות החוסמים את הגירושין ( כלומר, לשימור הנישואין ) , אבל גם לכוחות הדוחפים 10 בהמשך לכך, מחקרים הצביעו על כוחות רבים לגירושין . החוסמים את ההחלטה להתגרש, ביניהם דאגה לשלום הילדים, דאגה כלכלית, חשש לכרסום במעמד חברתי, גורמים תרבותיים, חברתיים ודתיים, ערכים המקדשים את הנישואין, חלוקת תפקידים נוחה, רצון לשמר את הרכוש ואת הקשרים החברתיים, תחושת 11 יתר על שליטה בחיים, חשש מתוצאות לא רצויות וסוגיות מגדר . כן, מחקרים הראו שבני זוג המתמודדים עם מחסומים אלו נוטים 12 פחות להחליט על גירושין . בין הכוחות הדוחפים לגירושין ניתן למנות פגיעה בעקבות בגידה, אלימות, אובדן האהבה, חוסר ביטחון כלכלי וקשיים רגשיים, וכן קיומה של חלופה טובה יותר לזוגיות, ללא תלות ברמת
|
|