|
|
עמוד:13
13 ניסים, אירועים ופלאים קטנים והליניארי של ציפייה חרדה לעתיד לבוא ופנייה מלנכולית אל העבר, ללא תקוות וללא חרטות . להפך, אם אנו עדיין יכולים לומר זאת, להיות ״מחוץ לזמן״ משמעו נוכחות שמלאה בטוב של ימים כתיקונם וברשמיהם הנפלאים . רשמים אלה כשלעצמם, כך אנחנו מרגישים באופן אינטואיטיבי, מרפאים את העצבות שהותירו בנו האובדנים שחווינו גם אם, ובניגוד להגל ( Hegel ) , כשהרוח נרפאת נותרות צלקות . אמת היא שמהנוכחות ללא זמן ומעבר לזמן של אלה שעברו מן העולם איננו מקבלים סימנים חד-משמעיים, ואפילו פחות מכך, תשובות ברורות . הפילוסוף הצרפתי-ליטאי-יהודי עמנואל לוינס אמר כך במפורש : פטירתו של אדם אהוב, או של כל אדם, מעמידה אותנו אל מול ה״ללא תשובה״ ( sans réponse ) , כלומר ללא יכולת וללא צורך בשאלות נוספות . לאלו שנותרים ״להמשיך לחיות בתוך הזמן״ לתקופות הקצרות אך היקרות שניתנות לנו, החיים עצמם הם השאלה והתשובה, שמעידות במקומם ובעבור אלה שאינם יכולים עוד להשיב בעצמם ( או אם וכאשר או היכן שהם יכולים או רוצים לענות, אינם יכולים עוד להישמע באופן שיכלו בעבר ) . וניסים, כמו אירועים אמיתיים אחרים בחיים, פועלים באותו אופן ותובעים לא פחות . התרגום של הספר הזה הוא עבורי הזדמנות נוספת להביע את החוב שלי לאביגדור ולהכיר בו, במה שהיה עבורי ועבור כל אלה שהשפיע על חייהם, גם עכשיו ״מחוץ לזמן״, כשאינו מושפע מהזמן . ככזה, הספר נושא את חותם האבלות ואת תחושת האובדן המוחלט שמלווה אותו . רק פלאים קטנים של חיי היומיום, ויותר ויותר גם ניסים גדולים יותר ופוליטיים, כך הספר טוען, יכולים ליצור יחד את הרקמה של עולם אחר וטוב יותר, שבו זכרו, כפי שנאמר בצדק, יהיה לברכה . הנט דה וריס, ניו יורק ואיתקה, יוני 2018
|
|