|
|
עמוד:10
10 הנט דה וריס ופשוטו כמשמעו, את הפיכתם לבני קיימא, אמיתיים וטובים . מהדורה זאת דורשת הסבר נוסף, ולו רק בגלל שאלה מדאיגה שמתעוררת שוב ושוב מאז שסיימתי לכתוב ספר זה . לעיתים קרובות אני נשאל אם הטיעון שלי, שניסים עדיין מתרחשים, ולא רק בחיינו האישיים, אלא באופן מוזר הם הכרחיים לגורלנו הפוליטי, איננו משקף עמדה נאיבית . האם הסנטימנט הלאומני- פופוליסטי והצורות החדשות והישנות של אוטוריטריאניזם סביב העולם אינם מסמנים בדיוק את סופן של ״הבשורות הטובות״, אם אכן היו כאלה אי פעם . במילים אחרות, האם ניסים לא נתפסו תמיד כ״דברים טובים״ שהתרחשותם משרתת את מטרתה של האמת להציג עצמה לעיני כול, ואת מטרת הצדק להיות מנת חלקם של כולם ? האם ניסים אינם מעידים על בריאות קטנות אך משמעותיות, ״יש מאין״, שדרכן הנס הגדול והמתמשך ( standing miracle ) של הבריאה בעצמה שוב מוכח ? לכל אורך הספר אני מציע להתבונן ברב-הממדיות של הדברים . אני טוען ש״דברים קורים״ ( " stuff happens " ) כמו שנהוג לומר, ושהתנאים להתקיימות הטוב, הטוב ביותר, הרע והרע ביותר - מבחינה פילוסופית - הם אותם תנאים . ניסים אמיתיים וניסים כוזבים, ניסים טובים וניסים רעים, מתחלפים לסירוגין בריתמוס שאת הלוגיקה שלו איננו מבינים . וזה בדיוק מה שניסים, אמונה בניסים ועושי ניסים ממשיכים ללמד אותנו, היום יותר מתמיד . טענָתי שעד כה הביטוי הטוב ביותר והניסוח היצירתי ביותר של התנאים להתקיימות המאפיינים המיוחדים של ניסים מצויים באידיום ובארכיב של הדת, התיאולוגיה והמיסטיקה, איננה מורה על צידוד או על תמיכה בהסתערות האלימה על ההישגים המודרניים, החילון והליברליזם הפוליטי, המאפיינת הרבה מהאומללות של העולם כרגע והאחראית למצב העניינים הנוכחי העגום . נהפוך הוא, דווקא ביקורת תבונית מובלעת והרמנויטיקה, וכמוהן שיטה פסיכואנליטית, קלינית ותרפויטית, הן אלה שהטקסט כאן
|
|