|
|
עמוד:10
יאיר אלדן 10 לנידוי או להדרה — פעמים רבות אנשים שחוו הרחקה חברתית נעשים אלימים . ניתוח משמעות מנהגי הנידוי בחז " ל מחדד את הקשר שבין נידוי למוות ומבהיר את המנגנונים הפסיכולוגיים והחברתיים המופעלים על מי שחווה הרחקה חברתית חריפה . הנידוי החז " לי מלמד על העוצמה שיש להרחקה חברתית שמשאירה את " הדלת פתוחה " בעבור המנודה ושאינה מרחיקה אותו מן הקהילה לגמרי . דווקא הרחקה זו יש לה השפעה רבה יותר על המנודה היות שהוא חווה את נידויו שוב ושוב . בימי קדם לא הייתה לאדם שנודה כל אפשרות להימלט מן הנידוי , ואילו עתה , כשהמערכות החברתיות רופפות והגיבוש החברתי רעוע , גם ההשפעה של ההרחקה פחותה . ואולם , גם היום החרמה או התעלמות יש להן השפעה מכריעה על המנודה . במצבים של נידוי בחברת הילדים או בקהילות מסורתיות המצב עדיין דומה מאוד למצב החברתי הקדום . לילד המוחרם אין אפשרויות מילוט והוא חווה את החרם בעוצמה רבה . זאת ועוד , בתי הדין של החברה החרדית ואף בתי הדין של הרבנות ) ביושבם כבוררים ( עדיין מאיימים בנידוי כדי לכפות על מתדיינים להופיע בפניהם או כדי לכוף צדדים לקיים את פסק הדין . ברור שהטוטליות שאפיינה את מצבי הנידוי בימי חז " ל נעלמה אולם גם היום ההרחקה החברתית ואובדן הפנים החברתיות הן אירוע מכריע וטראומתי בחייו של אדם . כאמור , ניתוח משמעותם של מנהגי הנידוי מוביל גם לתובנות אשר למנהגי האבלות היהודיים . מנהגים אלה עדיין נוהגים בימינו אצל רוב רובו של העם היהודי , וההשקפה עליהם , כמעט תמיד , היא מנקודת המבט של העוצמה התרפויטית האצורה בהם . ספר זה מרכז את תשומת הלב דווקא לאפקט המשתיק והממשמע שיש במנהגי האבלות היהודיים , לדרך הייחודית שבה הם מחבקים את האָבֵל חיבוק דוב ומונעים ממנו להשמיע את כעסו ואת הרהורי הכפירה שלו .
|
|