1 הזיקה למקרא

עמוד:12

12 רגב יעקובוביץ להלן אבקש לאשש את טענת המשנה הנגזרת מהטענה המרכזית : כתיבתו המדעית של בובר בתחום המקרא הנה ייחודית, לעומת כתיבתו בנושאים אחרים שבהם עסק, כגון כתביו על החסידות בעשור הראשון של המאה ה- 20 . כתיבה ייחודית זו מציינת שלב חדש בהגותו : מעבר מכתיבה חווייתית סובייקטיבית לכתיבה בעלת אופי שיטתי-מדעי . מנגד, מנקודת מבט פנומנולוגית ניתן בהחלט לזהות רציפות בין עיסוקו בחסידות לעיסוקו המאוחר יותר במקרא, גם כשזה נחשב למתודי ומדעי יותר . לאור זאת אבחן את תפיסת ההיסטוריה של בובר, שהיא הבסיס למחקריו במקרא . אבקש להראות שההיבט הראשון בהקשר זה קשור לתרומתו להתפתחות ההיסטורית של חקר המקרא . אראה שעבודתו התמודדה עם הנחות יסוד מתודיות שאפיינו את תורת התעודות, שזכתה למעמד מרכזי בחקר המקרא בסוף המאה ה- 19 ובמחצית הראשונה של המאה ה- 20 . עבודתו ההרמנויטית הצביעה על מורכבותו של חקר עולם המקרא בד בבד עם הבחנות חשובות, מקצתן ייחודיות ומקצתן ממשיכות מגמות בחקר המקרא . לדוגמה, עבודתו על הכתבים החסידיים, שהתמקדה בסיפורי אגדות ומסורות שבעל-פה, פותחה על ידו למתודת מחקר שיטתית המבקרת את ההנחות שהיו מקובלות בחקר המקרא ואת האקסיומה בדבר קיומן של תעודות ספרותיות שונות הסותרות את האמונה הקדומה של עם ישראל . בובר ערער על האקסיומה בדבר קיומן העובדתי של תעודות אלו ; הוא העיר דווקא שהמגמות השונות משתלבות עם הפן הרוחני והאחדותי המשותף לכל הכתבים המקראיים . ההיבט השני בתפיסת ההיסטוריה של בובר קשור למרכזיותו של המקרא בהגותו הכללית, שכן בעבודתו המתודית הוא ביקש לאתר קטגוריות שיהיו מחויבות לחקר הדתות . משימתו העיקרית הייתה לראות בתופעה הדתית עדות היסטורית, כלומר בעלת משמעות רוחנית בעולמו של האדם . אפשר לקבוע שעבודתו המקראית ביקשה להרחיב ולהעמיק את הבחנותיו בתחום החסידות

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר