|
|
עמוד:8
8 רגב יעקובוביץ לאירועי השעה אגב התמקדות בנקודת המוצא הקיומית-אישית 1 על ובחינת זיקתה למעגלי השייכות והזהות התרבותיים-לאומיים . החוט המקשר בין שני התחומים, המקראי והציוני, אגב התמקדות בהשפעת הגותו על חייו האישיים ובכלל זה גם על דבקותו ברעיון ההגשמה הציונית, הרחבתי בעבודת הדוקטורט שלי, שסללה 2 נתיבים מרכזיים לכתיבתו של הספר הנוכחי . בספר זה אתמקד בדיאלוג בין שני תחומים אלו כפי שהוא מתבטא בכתביו ובמחקריו במקרא . הפרק הראשון יתמקד בזיקה של בובר למקרא, בהתייחס לעובדה שעבודותיו הראשונות על החסידות ( 1906 - 1908 ) , שפרסמו אותו ברבים כהוגה העוסק במקורות האמונה היהודיים, הקדימו את פרסומיו המקראיים, ולמעשה על בסיסן פיתח את המתודה המדעית-אינטואיטיבית בקריאת המקרא וחקירתו . במתודה שפיתח שילב בובר בין דפוסים ועקרונות פילולוגיים-היסטוריים שאפיינו את ביקורת המקרא בתקופתו לבין יסודות התנסותיים-אינטואיטיביים . בובר ניסה להנהיר עדויות חיים מההיסטוריה הקדומה של עם ישראל המבקשות אחר ייעוד לאומי שקשור לאתגר ההגשמה של האידיאה האמונית המזוהה עם רעיון הברית ומלכות שמיים . תורת הנביאים, המזדקקת בקריאתו את עדויות הזיכרון הקולקטיבי שבמקרא, היא זו שמבשרת לאדם היחיד ולעם כי מבחן החיים המשמעותיים הוא המבחן הקשור לפתחון הלב להכרה בנוכחותו 1 . לעיון מחודש בביוגרפיה האישית וההגותית הענפה של בובר, ראו : זוהר מאור, מרטין בובר , ירושלים : מרכז זלמן שזר, 2016 ; אורי רם, שובו של מרטין בובר : המחשבה הלאומית והחברתית בישראל מבובר עד הבובריאנים החדשים, תל אביב : רסלינג, 2015 ; מרטין בובר, אני ואתה [ 1923 ] , תרגום : א' פלשמן, ירושלים : מוסד ביאליק, תשע"ג . 2 . רגב יעקובוביץ, מרטין בובר : המקרא כגורם מעצב בהגותו הדיאלוגית ובהגשמה הציונית , חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, תל אביב : אוניברסיטת תל אביב, 2011 .
|
|